ציונות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מ ויקיזציה |
||
שורה 1:
{{מפנה|הציונות|כתב עת|הציונות (כתב עת)}}
{{מפנה|ציוני}}
[[קובץ:Flag-of-Israel-4-Zachi-Evenor.jpg|ממוזער|250px
[[קובץ:Zionist Congress.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[בנימין זאב הרצל]] נואם ב[[הקונגרס הציוני השני|קונגרס הציוני השני]] בבזל ב-1898
[[קובץ:Asefathanivharim.jpg|שמאל|ממוזער|250px|דגל התנועה הציונית מונף בכינוס [[אספת הנבחרים]] בשנת [[1944]]]]
'''ציונות''' היא תנועה התומכת בהקמת [[בית לאומי לעם היהודי]] בארץ ישראל. על אף שבתחילה היו אופציות נוספות, זמן קצר לאחר הקמת התנועה הציונית קישרו רוב מנהיגי התנועה את מטרתה הראשית עם הקמת [[מדינה יהודית]] ב[[ארץ ישראל]] בפרט, תוך חידוש העצמאות היהודית במקום. הציונות המודרנית התהוותה בסוף [[המאה ה-19]] במרכז ובמזרח אירופה, כתנועת תחייה לאומית יהודית, כתגובה ל[[פוגרום|פוגרומים]] והתנכלויות [[אנטישמיות מודרנית|אנטישמיות]] ותנועות לאומניות באירופה.
מראשיתה היו מטרות הציונות [[שיבת ציון]], [[קיבוץ גלויות|קיבוץ הגלויות]], החייאת התרבות ו[[עברית|השפה העברית]] וביסוס [[ריבונות]] יהודית עצמאית. לפי [[בנימין זאב הרצל|בנימין זאב תאודור הרצל
מראשיתה, לא הייתה הציונות הומוגנית. הוגיה, מנהיגיה ומפלגותיה היו שונים זה מזה ואף סותרים בדעתם. צורך השעה לצד הכמיהה לשוב למולדת האבות הביאו לפשרות ולוויתורים למען מטרה תרבותית ופוליטית משותפת.
שורה 186:
== ציונים לא יהודים ==
המצע האידאולוגי של הציונות מצא לו אוהדים גם בקרב עמי העולם. חלק מהציונים הלא יהודים, כמו העיתונאי ההולנדי [[פייר ון פאסן]], תמכו בציונות מתוך הזדהות טהורה עם מטרות הציונות ופעלו לסייע בדרכים שונות למען הגשמת המדינה היהודית. אחרים, כמו איש הצבא הבריטי [[אורד צ'ארלס וינגייט]], עשו זאת מתוך מניעים נוצרים דתיים, כי על פי תפיסתם הדתית היה נכון לסייע להגשמת החלום הציוני. היו גם אחרים שעשו זאת מתוך הזדהות פשוטה עם סבל היהודים חסרי המולדת, הנרדפים, המגורשים, והשעירים לעזאזל בעתות מצוקה. הלא יהודים, שתמכו בציונות, עשו זאת בדרכים רבות, על ידי תרומות כספיות, התגייסות למאבקים צבאיים, סיוע במאבקים מדיניים ובאמצעים נוספים אחרים.
==יעדים ומפעלים==
שורה 347 ⟵ 346:
===מחקרים===
* [[שמואל אלמוג]], '''לאומיות, ציונות, אנטישמיות: מסות ומחקרים''', ירושלים: הוצאת [[הספרייה הציונית]], [[ההסתדרות הציונית העולמית]], תשנ"ב 1992.{{הערה|1=ביקורת: {{קתדרה|[[דניאל גוטוויין]]|הדיאלקטיקה של ההיסטוריוגרפיה הציונית|69.4|69, ספטמבר 1993, עמ' 121-115}}}}
* [[פנחס גינוסר]], [[אבי בראלי]] (עורכים), '''ציונות – פולמוס בן זמננו: גישות מחקריות ואידאולוגיות''', הוצאת המרכז למורשת בן-גוריון, באר שבע, תשנ"ז-
* [[בן-ציון דינור]] (עורך), '''ספר תולדות ההגנה''', א-ג, תל אביב: הוצאת [[מערכות]], 1972-1955.
* [[בן הלפרן]] ו[[יהודה ריינהרץ]], '''הציונות: יצירתה של חברה חדשה''' (תרגמה מאנגלית עדה פלדור), ירושלים: [[מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל]], 2000.{{הערה|1=ביקורת: {{קתדרה|[[ישראל קולת]]|מרעיון המדינה לבניין חברה חדשה|104.7|104, עמ' 173-170}}}}
* [[אביעזר רביצקי]], '''הקץ המגולה ומדינת היהודים: משיחיות, ציונות ורדיקליזם דתי בישראל''', [[הוצאת עם עובד]], תל אביב, תשנ"ב 1993.
* [[אמנון רובינשטיין]],
* [[יואל רפל]],
* [[גדעון שמעוני]],
* [[גדעון שמעוני]], [[
* [[אניטה שפירא]], '''ככל עם ועם - ישראל 1881–2000''', [[מרכז זלמן שזר]], 2014.
שורה 381 ⟵ 380:
* שרון שגב ותמי רון, [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=405288&TypeID=1&sid=126 בעקבות הציוני הראשון], באתר נענע
*[http://sikumuna.co.il/wiki/%D7%A4%D7%A8%D7%A7_%D7%A9%D7%A0%D7%99_-_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA_-_%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA התנועה הציונית לבגרות], באתר "סיכומונה"
*קובי דנה, [https://www.zionism.org.il/1603-2/ עיונים בכתבי הציונות: הוגים ומגשימים], שבעים פנים לציונות, 2018.
* {{סרטונים}} [https://www.youtube.com/watch?v=82ALlcd4NoE&list=TLL_T8FJH_q7k&t=207 ישיבת הוועד הפועל הציוני, לראשונה בישראל], [[יומני כרמל]], ספטמבר 1948 <small><small>(התחלה3:27)</small></small>
* [http://jewstory.net/13_zionism/ 'עלייה ראשונה? הוויכוח על ראשיתה של הציונות'], פרק מה[[פודקאסט]] 'הסיפור שלנו'.
| |||