עמל אהבה לשווא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לצינוק
שורה 25:
פרדיננד מלך [[נווארה]] מחליט להקדיש את עצמו ללימוד והגות, ולפיכך נודר להתענות ולהימנע מנשים במשך שלוש שנים. חצרניו ברון, לונגוויל ודומן מצטרפים אליו, והארבעה כופים את חומרותיהם על הסביבה: נאסר על נשים להתקרב למרחק של פחות ממיל מן הארמון. המבקר הספרדי דון אדריאנו דה ארמאדו מוסר למלך על פרשת אהבים בין האיכר קוסטארד לצעירה ז'קנטה בניגוד לחוק החדש, וקוסטארד נענש. ארמאדו מתוודה שהוא מאוהב בז'קנטה בעצמו ומוסר לאיכר מכתב מגושם אליה.
 
נסיכת צרפת ושלוש המלוות שלה מגיעות לנווארה כדי לדון בשאלת הבעלות על [[אקוויטניה]], אך נאלצות לחנות מחוץ לטווח האיסור. המלך ושלושת האצילים מגיעים כדי לקבל את פניהן ומתאהבים בהן, בהתאמה, עד כלות. ברון נותן לקוסטארד שהשתחרר זה עתה מהצינוקמה[[צינוק]] מכתב לעלמה רוזלין, והאיכר מתבלבל בין האגרות שקיבל ומוסר אותו לז'קנטה תחת זה של ארמאדו. היא מביאה אותו לשני מלומדים, הולופרנס ונתנאל, כדי שיקראו לה אותו, והם מסיקים שברון חיבר את המכתב ומורים לה לספר למלך שהלה הפר את שבועתו.
 
בינתיים, בשרשרת טעויות, המלך ושלושת רעיו שומעים במקרה איש את חברו, מלבד ברון, מתוודים על רגשותיהם בלא ידיעה שמאזינים להם. ברון מאשים את שלושת האחרים בהפרת הנדר, ואז נכנסים ז'קנטה וקוסטארד ומספרים על המכתב. המלך מתרתח, אך ברון משכנע את כולם שעליהם לזנוח את ההתנזרות ולספר לנסיכה הצרפתייה ולעלמותיה על מה שהם חשים. הגברים מחליטים להתחפש ל[[נסיכות מוסקבה|מוסקובים]] ולחזר בהיחבא אחרי הנשים. הצרפתי בואייה מצותת להם וחושף את מזימתם בפני הנסיכה, והיא ומלוותיה מערימות על הנווארים כשהן מתחזות זו לזו.