שאטוראליאויהיי – הבדלי גרסאות

 

==יהודי העיירה אוהלי==

 

רבה הראשון הידוע של אויהעל היה הרב ר' [[נפתלי צבי מוכיח]], ששמו מופיע כרב העיר בשנת תק"מ (1760). ב-1808 הגיע למקום הרב הגליציאני [[משה טייטלבוים (הראשון)|משה טייטלבוים]], תלמיד [[החוזה מלובלין]] שהפיץ במקום את רעיונות [[החסידות]]; בין היתר התחכך עם המשכיל המוקדם [[דוד פריזנהויזן]], ששימש כדיין בעיר. על אף שכיהן במקום 33 שנים, רק כמה עשרות משפחות קיבלו עליהן את דרכו. עם מותו ב-1841 הוצע תפקידו לבנו אלעזר ניסן ומשזה סירב, ירש אותו נכדו [[יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)|יקותיאל יהודה טייטלבוים]]. הלה נתבע לעזוב את מנהגי סבו, להתפלל אך ורק בנוסח אשכנז ולא לקלל איש בדרשותיו. הוא לא עמד בסיכום וגורש ב-1847. מקץ חמש שנים הוזמן לעיר הרב [[ירמיה לעוו]], מחשובי הארץ, שהביא עמו את הישיבה השנייה בגודלה בהונגריה מו[[ורבוי]]. לעוו נבחר גם בשל היותו מתנגד קיצוני; בניגוד לרוב רבני הונגריה, שדגלו בהסתייגות מאופקת מהחסידים, הוא הצהיר כי הללו [[שבתאים]] וגרועים מה[[נאולוגים]]. סכסוך קשה התנהל בינו לאדמו"ר מליסקא [[צבי הירש פרידמן]], על רקע חילופי ההשמצות התדירים ביניהם. ה[[דברי חיים]] מ[[נובי סונץ'|צאנז]] התלונן במכתבים ששיגר כי חסידי אויהל אינם יכולים לצאת לרחוב מבלי שייסקלו באבנים. לעוו תבע לאסור עליהם להיכנס לבית-המדרש בצו בית-דין או שיעזוב את הקהילה. גם הם עצמם רצו בהתארגנות נפרדת, וב-1867 הוקם בית-מדרש נפרד עבורם, שהיה כפוף לעדה הכללית.{{הערה|מאיר שש, '''מה טובו אוהעליך יעקב: קורות יהודי מחוז זאמפלאן''', ועד ספר-הזיכרון לאוהעל, טורונטו 1986. עמ' 87-90;{{כ}}מיכאל ק' סילבר, '''[https://www.academia.edu/3219774/There_are_no_Yeshivot_in_our_Country_for_Several_Good_Reasons_Between_Hasidim_and_Mitnagdim_in_Hungary_Hebrew_ ישיבות אין מצוי במדינתינו מכמה טעמים נכונים: בין חסידים ומתנגדים בהונגריה]'''.}}