אלכסנדרי זוסלין הכהן – הבדלי גרסאות

ה[[רב]] '''אלכסנדרי הכהן'''{{הערה|1=כך שם בעל האגודה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=8844&st=&pgnum=7 בהקדמתו לדפוס המקורי של י' כ"ץ]. וגם על פי כתב יד של ספר האגודה שהיה בבעלות הרב [[נתן הכהן אדלר]] שנכתב בשנת ה'רל"ג -הקדמה לספר האגודה בעריכת הרב א. בריזל דף כה.}} (הרב גם נודע ב[[ראשי תבות]] '''מהרז"ך''', '''רז"ך''' וגם '''מהרא"ך'''), פעל ב[[פרנקפורט]], היה מחשובי [[פוסק]]י חכמי ישראל במחצית הראשונה של [[המאה ה-14]], מחבר [[ספר האגודה]].

לרוב, סיכומיוכתובים בנויםסיכומיו על פי דעתם של גדולי הפוסקים שחיו לפניו - ה[[רי"ף]], [[ר"י הזקן]], [[רבינו תם]], ה[[רשב"ם]], [[מרדכי בן הלל|המרדכי]], [[אשר בן יחיאל|הרא"ש]], [[אליעזר בן יואל הלוי|הראבי"ה]] [[אליעזר בן נתן|הראב"ן]]. ה[[רמ"א]] הסתמך עליו רבות בהגהותיו ל[[שולחן ערוך]]{{הערה|הרב [[חיים יוסף דוד אזולאי]], שם הגדולים, מערכת ספרים, אות א, סימן ט"ז.}}.

ספר האגודה נועד להיות [[ספר הלכתי]] פרקטי, בדומה לספרו של הרא"ש, אבל הספר תמציתי יותר והמחבר מקצר ומשמיט את המשא ומתן התלמודי. הספר הוא בין הספרים הבודדים שנכתבו בזמנו שכללו הלכות שאינן נוגעות לזמן הגלות, כגון הלכות קרבנות ומצוות התלויות בארץ. אמנם, בהשוואה של ספר האגודה עם [[ספר הטורים]], שנכתב על ידי בן דורו ר' [[יעקב בן אשר]], ניכר הבדל גדול בשיטת העריכה. האגודה, בדומה לספר [[המרדכי]], נכתב על סדר מסכתות התלמוד, וסוגייתיו, ומהווה שילוב של פרשנות תלמודית, מסורות פסיקה של חכמי אשכנז ותשובות הלכתיות בנושא. ספר הטורים לעומת זאת, מסודר לפי נושאים וסימנים, ומנותק מהסדר התלמודי המקורי, מה שמאפשר צמידות רבה יותר לנושא ספציפי על נגזרותיו.

ספר האגודה השפיע על הפסיקה האשכנזית מאוד, אבל לא היה ניכר בכתביהם של הפוסקים הספרדים בדורות שאחריו. הוא מובא פעמים לא מעטות על ידי הבית יוסף, אך לרוב בכלי שני{{הערה|יורה דעה, עג, אגור בשם אגודה. לעומת הב"ח, המצטט מספר האגודה ישירות.}}. [[פוסק]]י אשכנז ב[[המאה ה-15|מאה ה-15]], כגון [[מהרי"ל| ר' יעקב בן משה מולין]] (מהרי"ל) ור' [[יעקב וייל]] (מהרי"ו) החשיבו מאוד את פסקי בעל ספר האגודה. המהרי"ו אף חיבר כעין "קיצור" של ספר האגודה שפורסם בשנת [[1610]] תחת השם "חידושי אגדה".

יש סוברים כי הרב אלכסנדרי נהרג ב[[אנטישמיות בימי המוות השחור|פרעות שהתחוללו בימי המוות השחור]], ונספה יחד עם עוד כ-3,000 יהודים בשריפה בארפורט לפני שנת [[1349]] ב[[פרעות]] שהתרחשו בזמן מגפת [[המוות השחור]]. ר' ישראל ברבי יואך מארפורט, שניצל מן ההריגה, כתב [[קינה]] על האירוע, בשם: "ציון אריון בכי" ובה מוזכר את ר' אלכסנדר זוסלין:

:נעמו נעריה -

* [http://www.hebrewbooks.org/8844 ספר האגודה], באתר hebrewbooks.org