חינוך גאוגרפי – הבדלי גרסאות

כאמור למעלה, ברבע הראשון של המאה העשרים שלטו בחינוך הגאוגרפי באירופה הגישה הרגיונלית שהתבססה על הרעיון של [[דטרמיניזם]] סביבתי: השפעה מוחלטת של הסובב הטבעי על תרבות האדם, כלכלתו, תפוצתו ויישוביו. את הרעיון הזה היקנו בגישה מהכלל אל הפרט - לימוד מהקרוב והמוכר אל הרחוק והלא ידוע. לכן נלמדו בכיתות נמוכות הגאוגרפיה של הסביבה הקרובה (יישוב המגורים וחבל הארץ) ובכיתות הגבוהות נלמדו מקומות רחוקים ברחבי העולם. כל היחידות האלה נלמדו כאזורים טבעיים, יבשות או יחידות פוליטיות (מדינות). גישה זו של החינוך הגאוגרפי הייתה אופיינית לרוב תוכניות הלימודים באירופה עד הרבע האחרון של המאה העשרים כאשר שינויים בעולם הידע הגאוגרפי באוניברסיטאות הביאו לרפורמות ולתמורות בחלק מתוכניות הלימודים של המקצוע בבתי הספר<ref>{{צ-ספר|מחבר=Gilbert R.|שם=Impotent,  Image, Relation of Ideology in the Secondary School Curriculum,|מקום הוצאה=London|מו"ל=The Palmer Press|שנת הוצאה=1984}}</ref>.

 

 

לאחר מלחמת העולם הראשונה חלה תפנית בהוראת הגאוגרפיה בארה״ב. בתקופה זו עלתה הגישה הכלכלית בגאוגרפיה ונדחקה הצידה הגישה שפיתח דייוויס. מאוחר יותר בעקבות שינויים בתפיסת החינוך בארה״ב, נעלמה הגאוגרפיה כמקצוע חינוך נפרד בבתי הספר ואוחד עם מקצועות אחרים כמו [[לימודי החברה]] או ה[[היסטוריה|היסטוריה]]<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Stolman, J|שם=Trends in School Geography in the USA|כתב עת=International Trends in Geography Education,|עמ=318-333|מו"ל=IGU Commission of Geography Education, Freiburg|שנת הוצאה=1987}}</ref>.