ישיבת הרב קוק ביפו – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "'''אוצר חיים''' היא ישיבה שהקים הרב קוק ביפו בשנת 1909, ואשר נסגרה בשנת 1915 בעקבות מלחמת העול..." |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־23:57, 6 בינואר 2019
אוצר חיים היא ישיבה שהקים הרב קוק ביפו בשנת 1909, ואשר נסגרה בשנת 1915 בעקבות מלחמת העולם הראשונה.
ייסוד הישיבה
בשנת תרס"ז החל הראי"ה קוק בפעולות להקמת ישיבה ייחודית לבחורים כישרוניים מרחבי הארץ והעולם, שתכלול תכני לימוד רבים ותגדל אנשים שישפיעו על המצב הרוחני והתרבותי בארץ־ישראל.
תכנית הלימודים
תכנית הלימודים בישיבה עוצבה על ידי הראי"ה קוק בשיתוף ר' שם טוב גפן, הסופר אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ (אז"ר), ד"ר נחמן שלזינגר, ד"ר יעקב שלום ענגיל, הרב ד"ר בנימין מנשה לוין, ד"ר משה זיידל ואנשים נוספים. תכנית הלימודים כללה בין היתר לימוד פנימיות התורה[1], אמונה ומחשבת ישראל[2], מדעים ושפות זרות[3]. לתלמידים המעוניינים בכך, ניתנה אפשרות ללמוד מלאכת־כפיים בבית המלאכה של תלמוד התורה 'שערי תורה', אשר שכן בסמוך לישיבה[4]. כל זאת בנוסף לסדרי הלימוד הרגילים הנהוגים בישיבות – לימוד ש"ס ופוסקים בבקיאות ובעיון – בהכוונתו של הראי"ה, ועל פי דרכו המיוחדת.
פעילות הישיבה במהלך השנים
לאחר כשנתיים של פעולות הקמה, בשנת תרס"ט[5], נפתחה הישיבה, וכמה עשרות תלמידים למדו בה במשך השנים, עד לסגירתה בסביבות שנת תרע"ה, בשל מלחמת העולם הראשונה. ככל הנראה, ברוב שנות פעילותה שכנה הישיבה במתחם המוסד 'שערי תורה' בשכונת נווה־שלום. בין מגידי השיעורים בישיבה היו מרן הראי"ה[6], ר' זלמן שך, ר' שם טוב גפן ועוד[7]. בין התלמידים המפורסמים שלמדו באוצר חיים ניתן למנות את ר' ישראל פורת, ר' יוסף צבי רימון, ר' הלל פרלמן, ר' יהושע קניאל ועוד.
לקריאה נוספת
- ידידיה ונגרובר (עורך), רבי שם טוב גפן: פרקי חיים איגרות ומאמרים, נזר דוד, תשע"ז, עמ' 27-33.
- פנקסי הראי"ה ד, מכון הרצי"ה, תשע"ז, עמ' תסב-תצה.
קישורים חיצוניים
- שעריה נעולים, באתר ישיבה
הערות שוליים
- ^ רבי שם טוב גפן: פרקי חיים איגרות ומאמרים, עמ' 121. בחלק מהמסמכים אף נזכרה הישיבה בתור "ישיבה לתורה ולחכמת האמת" (שם, עמ' 124).
- ^ ראה לשלושה באלול, מכון הרצי"ה, ירושלים תשס"ג, עמ' מב.
- ^ גפן, עמ' 132.
- ^ ראה אגרות הראי"ה א, אגרת קמו, עמ' קפז; אגרות הראי"ה ב, אגרת שעו; תשכג.
- ^ ראה אגרות הראי"ה א, אגרת רח, עמ' רסא.
- ^ גפן, עמ' 131.
- ^ גפן, עמ' 132.