המחלוקת בציבור הליטאי – הבדלי גרסאות

במקביל הוקם "ועד ידידי הפלס", שמרכז את המאבק של "הפלס" נגד "יתד נאמן". הוועד פתח קו טלפון שהאזנה לו מצריכה סיסמה. המתקשרים לקו קיבלו הוראות פעולה. במסגרת פעילות זו התקשרו מאות איש מדי יום ובמשך כל שעות היממה לגורמים הקשורים בחברות שפרסמו ב"יתד נאמן" ולא ב"הפלס" - משרדי פרסום, שירות לקוחות, סמנכ"לי שיווק מנכ"לים ואף עובדים מהשורה, ואף לבני משפחותיהם{{הערה|{{וואלה!|יקי אדמקר|"יתקשרו אליך אלפים": נחשף בליץ ההטרדות החרדי. האזינו|2840928|26 במרץ 2015}}}}. המתקשרים מחו על החרמת "הפלס" ועל הפרסום ב"יתד נאמן" והכריזו כי ימשיכו להתקשר עד שתשונה מדיניות זו. רבים מנציגי החברות פנו ל[[משטרה]] והתלוננו על הטרדה. בליל ה-[[25 במרץ]] [[2015]] עצרה המשטרה 22 איש בקשר לפעולות אלו{{הערה|{{ynet|רועי ינובסקי וקובי נחשוני|חשד: סחטו חברות כדי לפרסם בעיתון חרדי|4640741|{{כ}}25 במרץ 2015}}}}. ב- ב־[[13 באפריל]] הוגש לבית המשפט נגד מפעיל הקו כתב אישום בגין שידול להטרדה וקשירת קשר לביצוע פשע{{הערה|{{כיכר השבת|ישראל כהן|כתב אישום ראשון בפרשת 'הפלס': "שידול להטרדה"|168401|13 באפריל 2015}}}}, התערבות המשטרה לא הפסיקה את פעילות המאבק ופעיליו עברו לשיטות אחרות כמו הפצת מספרי ראשי החברות באמצעות ספרי טלפונים מיוחדים שהונפקו לשם כך{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = משה הלר|כתובת = http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4655811,00.html|כותרת = נקמת החרדים: חשיפת הטלפונים של בכירי המשק}}}}. באפריל 2017 נעצרו 28 אנשים החשודים כפעילים במערך הטרדות סחיטה באיומים ועברות נוספות בניסיון לאלץ מפרסמים וחברות במשק לפרסם בעיתון{{הערה|{{גלובס|חן מענית|28 בכירי העיתון החרדי "הפלס" נעצרו בחשד להטרדות ואיומים|1001185104|18 באפריל 2017}}}}, בהם כמה מבכירי העיתון, נתן גרוסמן ומנכ"ל "הפלס"{{הערה|{{ynet|רועי ינובסקי|"הפעילו פרוטקשן". בכיר בחברת פרסום העיד נגד "הפלס"|4951816|21 באפריל 2017}}{{ש}}אלי שלזינגר, [https://archive.is/ExncI החוזה המפוצל: נחשפו פרטי 'פגישת הסחיטה' של עורך 'הפלס'] בחדרי חרדים 25 באפריל 2017}}. בנובמבר 2017 פורסמה ב[[כאן 11|כאן]] הקלטה שבה אומר אברהם טריגר, מבכירי הפלג הירושלמי, כי חברת [[טמפו משקאות|טמפו]] מעבירה לרב אוירבך 30 אלף ש"ח בכל פעם שהיא מפרסמת ב"יתד נאמן". טמפו הכחישה שהיה סיכום כזה{{הערה|[http://www.bhol.co.il/126047/%D7%94%D7%A7%D7%9C%D7%98%D7%94-%D7%A9%D7%93%D7%9C%D7%A4%D7%94-%D7%90%D7%9C%D7%A3-%D7%A9%D7%A7%D7%9C-%D7%9E%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%95-%D7%9C%D7%A4%D7%9C%D7%92.html הקלטה שדלפה: 30 אלף שקל מ'טמפו' ל'פלג']}}.

אחד מסלעי המחלוקת בין הרב שטינמן לרב אוירבך הוא דרכי ההתמודדות עם נושא [[גיוס בני ישיבות]]. הרב אוירבך גרס שהרצון של המדינה להגביר את גיוס החרדים הוא "גזירת שמד", שיש [[מסירות נפש|למסור עליה את הנפש]]. הוא הביע התנגדות מוחלטת לחוקים העוסקים בהגברת גיוס חרדים, גם אם במקביל הם פוטרים למעשה מגיוס את תלמידי הישיבות, באופן מידי או לאחר תקופה של דחיית שירות. לעומתו הרב שטיינמן סבר כי יש לפעול לשמר בחוק את מעמד בני הישיבות כמי שבפועל אינם מתגייסים לצבא אם אינם רוצים בכך, וכי הטקטיקה הנכונה להשיג זאת היא שתדלנות ולא מלחמה{{הערה|מכתבי הרב שטיינמן ורבנים נוספים אחרי העברת [[חוק טל]] ואחר העברת תיקון חוק שירות ביטחון ב-2015:{{ש}} [http://kvarhaya.blogspot.co.il/2013/12/blog-post_8808.html מכתב הרב שטיינמן למרדכי קרליץ אחר העברת חוק טל] בכבר היה לעולמים{{ש}}{{כיכר השבת|ישראל כהן|מכתב ראשי הישיבות לח"כי 'דגל התורה': "הנוטל עצה מן הזקנים אינו נכשל" • פרסום ראשון|186911|1 בדצמבר 2015}}}}. בתקופת דיוני [[ועדת שקד]] שדנה ב"חוק הגיוס"{{ביאור|"חוק הגיוס" הואזהו הכינוי המקובל לחלקלתיקון ב[[חוק שירות ביטחון]] העוסק בהסדרתבקביעת אי-גיוסםמכסות לגיוס של תלמידיחלק הישיבותמן הציבור החרדי, ועידודוהסדרת גיוסאי-גיוסם בציבורשל החרדישאר תלמידי הישיבות}}, וכן לאחריה, התנגד הרב שטינמן לפעולות מחאה ציבוריות וגרס כי יש לנקוט בדרכי שתדלנות באמצעות הח"כים החרדים, שחלקם היו חברים בוועדה. הרב אוירבך סבר כי יש לנקוט בעצרות מחאה ובהפגנות לשם גיוס דעת הקהל בארץ ובעולם. לאחר חקיקת החוק, שכלל סנקציות פליליות על השתמטות של חרדים חייבי גיוס, אמר הרב שטינמן שיש בכך [[חילול השם]] שהמדינה מצהירה כי לימוד תורה הוא עוון פלילי. הוא תמך בקיום [[הפגנת החרדים נגד גיוס בני ישיבות (2014)|ההפגנה הגדולה נגד הגיוס]], אך הקפיד שהיא תישא אופי של עצרת תפילה על חילול השם, לעומת הרב אוירבך שהדגיש את ההיבט המחאתי נגד "גזרת הגיוס".