פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 10 בתים ,  לפני 11 חודשים
תיקון קישור לפירושונים
 
== קורות חיים ==
רבי שמואל הנגיד נולד ל[[רבי יוסף הלוי]], בעיר [[קורדובה (ספרד)|קורדובה]] שב[[ממלכת ספרד]]. הוא הצטיין כ[[קליגרפיה|קליגרף]] מופלג ב[[כתב ערבי|כתב הערבי]] ולמד תורה מפי ר' [[חנוך בן משה|חנוך בן ר' משה]] [[ארבעת השבויים|השבוי]]. בצעירותו עסק בכתיבת ספרים, ואף פתח מכון לכתיבת [[ספרות תורנית|ספרי קודש]] - עקב גודל הבקשות. לאחר החרבת קורדובה פתח חנות ל[[בשמים]] בגרנדה, שם פגש את [[חבוס בן מאכסן אל מוצפר]], מושלה של נסיכות גרנדה החדש (שליט הטאיפה גרנדה בשנים [[1019]]–[[1038]]). חבוס התפעל מאוד מחכמתו של רבי שמואל, מינה אותו ליועצו ובהמשך לתפקיד [[הווזיר הגדול]]. רבי שמואל שימש כעשרים ותשע שנים בתפקיד זה, תוך שהוא נושא את [[יהדות]]ו בקומה זקופה בחצרות שני מלכים, דואג לקהילות היהודיות בספרד, תומך בישיבות, ובלימוד ה[[תורה]] ועוסק בעקביות ב[[שירה]] ובחקר הלשון ה[[עברית]]. לאחר מותו של חבוס ב-1038 תמך בבנו הבכור [[באדיס בן חבוס]] על פני אחיו בולוגין, לתפקיד הנסיך ובאדיס אכן זכה בירושה, כשרבי שמואל הנגיד ממשיך לכהן תחתיו כווזיר הגדול עוד כעשר שנים.
 
כאשר הביס את אבו נור ביחד עם צבאות [[סביליה]] ו[[מאלגה]] בקרבת [[רונדה]] ב-[[1047]], כתב בשירו: "גאולה הייתה כאם ליתר גאולותי והיו לה לבנות."
 
==כתביו==
כתב שני ספרי הוראה מעמיקים ב[[תלמוד]], אחד מהם עסק בהלכה לפי סדר התלמוד ונקרא '''"הלכתא גברתא"''', אשר לא השתמר עד ימינו, אם כי פסקי הלכה ספורים הנשאבים כנראה משם מובאים בשמו בספר ה[[פסיקת הלכה|פסיקה]] הקאנוני "[[ארבעה טורים]]", וכן במקורות נוספים. כמו כן חיבר את '''מבוא התלמוד''' אשר נדפס התלמוד הבבלי כנספח למסכת ברכות, יש הטוענים כי המבוא הואאולי קיצור של חיבור ארוך שחיבר רבי [[שמואל בן חפני]]{{הערה|[[מרדכי מרגליות]],[http://forum.otzar.org/download/file.php?id=21007&sid=26deb92652b22d1b8cd5d8290bdace9e מבוא לספר הלכות הנגיד]{{PDF}}{{ש}}[[שרגא אברמסון]], [http://forum.otzar.org/download/file.php?id=28694 מתורתו של רב שמואל הנגיד מספרד]{{PDF}}, סיני ק (א) תשמ"ז, עמ' ז-עג}} ברם הדעה הרווחת היא כי הספר שייך לרבי שמואל הנגיד כמובא בספר [[כפתור ופרח]] וכמו שכתב ה[[חיד"א]] בספרו [[שם הגדולים]].
 
כמו כן עסק ב[[חקר הלשון העברית]] וחיבר ב[[ערבית]] ספר בתורת הלשון העברית '''כּתַאבּ אלְאִסְתִגְנַאאְ''', המכונה בעברית "ספר העושר" - מילון מפורט ללשון המקרא.{{הערה|1=למידע נוסף, ראו מאמרו של [[אהרן ממן]], "'''למידת הישרדותם של חיבורים בחכמת הלשון: שלושה מקרי מבחן''"', (הערת שוליים מס' 3) בתוך: '''הקנון הסמוי מן העין''' ([http://www.publishersrow.com/Preview/PreviewPage.asp?shid=0&pid=15&bid=7154&fid=31&pg=223&gw=0&gwL=0&o=1295261268156 עמ' 217-233]), עורכים: [[מנחם בן ששון]], [[ירחמיאלי ברודי]], [[עמיה ליבליך]] ו[[דנה שליו]], סכוליון - מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, המכון למדעי היהדות ע"ש מנדל, [[הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס]], [[האוניברסיטה העברית]], ירושלים תשע"א 2010. {{ISBN|9789654935234}} (ספר אלקטרוני: {{ISBN|9789654935241}}).}} רבי [[אברהם אבן עזרא]] כתב שלרבי שמואל הנגיד יש 22 חיבורים בענייני לשון.{{הערה|"ויש אחרים שחכמתם דיקות הלשון לדעת הבנינים ומחלוקותיהם והאותיות המשרתים והשרשיים והשמות והפעלים העומדים והיוצאים... והאמת כי טוב הוא למשכיל שילמוד מזאת החכמה, רק לא יתעסק בה כל ימיו לקרוא ספרי [[הודה חיוג'|ר' יהודה המדקדק הראשון]], וי' ספרי ר' מרינוס וכ"ב ספרי ר' שמואל הנגיד, ועל כאלה אמר שלמה עשות ספרים הרבה אין קץ". ספר יסוד מורא פרק א.}}
 
על פי רבי [[משה אבן עזרא]], חיבר הנגיד שלושה קובצי שירה: "בן-קהלת" אשר נערך על ידי בנו רבי [[יהוסף הנגיד|יהוסף]], בו נכתבו שירי הגות; "בן-משלי" אשר נערך על ידי בנו אליסף, בו מצויים בעיקר פתגמים; ו"בן-תהלים" אשר חלקית נערך על ידי בנו יהודה. מסופר{{מקור}} שהספר נגנב, ובדרך פלאית וברוח קודשו של רבי שמואל הנגיד נמצא הספר.