מבצע קפיצה לגובה – הבדלי גרסאות

'''מבצע קפיצה לגובה''' (ב[[אנגלית]]: '''Operation Highjump''') או בשמו הרשמי: '''תכנית [[אנטרקטיקהאנטארקטיקה]] של [[חיל הים של ארצות הברית]], [[1946]]-[[1947]]''' ('''The United States Navy Antarctic Developments Program, 1946–1947'''), היה מבצע שנערך בידי חיל הים של ארצות הברית. המבצע אורגן בידי [[אדמירל משנה]] [[ריצ'רד בירד]], והובל בידי אדמירל משנה [[ריצ'רד קרוזן]], מפקד כוח המשימה 68. מבצע קפיצה לגובה החל ב-[[26 באוגוסט]] [[1946]] והסתיים בסוף [[פברואר]] [[1947]]. כוח המשימה 68 כלל 4,700 אנשים, 13 אוניות ו-33 מטוסים. משימתו העיקרית של מבצע קפיצה לגובה הייתה להקים את הבסיס למחקר אנטרקטיקהאנטארקטיקה "[[אמריקה הקטנה#אמריקה הקטנה IV|אמריקה הקטנה IV]]" על [[מדף הקרח רוס]].

איחוד והרחבת ריבונותה של ארצות הברית על מדף הקרח הגדול ביותר ביבשת אנטרקטיקהאנטארקטיקה (יעד זה נדחה בפומבי עוד בטרם הסתיימה המשלחת);{{ש}}

פיתוח טכניקות להקמת, שמירה ושימוש [[בסיס טיסה|בסיסי טיסה]] על הקרח, עם תשומת לב מיוחדת ליישום מאוחר יותר של טכניקות כאלה לפעולות ב[[גרינלנד]], שם התנאים דומים לאלה באנטרקטיקהבאנטארקטיקה;{{ש}}

האניות שהשתתפו במבצע התפלגו לשלוש קבוצות. הקבוצה המערבית הקבוצה המרכזית והקבוצה המזרחית. הקבוצה המערבית הגיעה ל[[איי מרקיז]] ב-[[12 בדצמבר]] [[1946]], ותחנת ניטור מזג אוויר הוקמה בידי האניות [[USS קאקאפון|קאקאפון]] ו[[USS הנדרסון|הנדרסון]]. ב-[[24 בדצמבר]] החלה [[USS קוריטאק|קוריטאק]] לשלוח מטוסים למשימות סיור. הקבוצה המזרחית הגיעה ל[[פטר הראשון (אי)|אי פטר הראשון]] בסוף דצמבר 1946. ב-[[30 בדצמבר]] התרסק מטוס [[PBM מארינר]] במהלך סופת שלגים. ונדל הנדרסין, פרדריק ויליאמס, ואנסין מקסוול לופז נהרגו במקום. ששת אנשי הצוות הנוספים חולצו מהסופה לאחר 13 יום. ב[[תחנת מקמרדו]] ישמנו שלט לזכר ההרוגים, ו[[הר לופז]] נקרא על שם אחד מהם. ב-[[1 בינואר]] [[1947]], סגן המפקד תומפסון והקצין הזוטר דיקסון ביצעו את הצלילה האמריקנית הראשונה מתחת לאנטרקטיקהלאנטארקטיקה.

הקבוצה המרכזית הגיעה אל [[מפרץ הלווייתנים]] ב-1 בינואר 1947, שם החלו אנשיה בבניית הבסיס למחקר אנטרקטיקהאנטארקטיקה "[[אמריקה הקטנה#אמריקה הקטנה IV|אמריקה הקטנה IV]]". ב-[[21 בינואר]] נהרג ואנס וודול במהלך אירוע שהוגדר כ"תאונת פריקה". הוא היה ההרוג האחרון במבצע. המבצע הופסק באמצעו כיוון שהחורף הקדים לבוא באותה שנה, וב[[פברואר]] כבר חזרו כוחות הצבא לארצות הברית.

[[ריצ'רד בירד]] שהוביל את המבצע, טען בראיון לעיתון ה[[צ'ילה|צ'ילאני]] "[[אל מרקוריו]]", שהתועלת העיקרית ממבצע קפיצה לגובה היא צבאית. הוא טען שארצות הברית צריכה להתגונן מפני כוחות עוינים המגיעים מכיוון אנטרקטיקהאנטארקטיקה, ודיבר על "עצמים מעופפים שיכולים לטוס במהירויות מדהימות".{{הערה|[https://www.mako.co.il/pzm-magazine/Article-80004000f51f431006.htm התעלומות הצבאיות הגדולות בהיסטוריה]}} על בסיס התבטאותו של בירד, התפתחו תאוריות קשר פופולריות הגורסות כי המטרה האמתית של מבצע קפיצה לגובה הייתה חיסול איום מסתורי כלשהו על בטחון ארצות הברית. יש הטוענים כי מושבה [[גרמניה הנאצית|גרמנית]] התמקמה ב[[שוואביה החדשה]] בשנות [[מלחמת העולם השנייה]], ומטרת המבצע הייתה להשמיד אותה.{{הערה|ראו למשל [https://www.bibliotecapleyades.net/tierra_hueca/esp_tierra_hueca_13.htm#Part%201%20of%202 אתר זה]}} יש אף הטוענים כי כוחות חוצניים הקימו בסיסים באנטרקטיקהבאנטארקטיקה, יחד עם הנאצים או באופן עצמאי.{{הערה|ראו למשל ב[https://www.bibliotecapleyades.net/antarctica/antartica11.htm אתר זה]}}{{הערה|הספר [https://www.safetrek.com/product/empire-beneath-ice/ אימפריה תחת הקרח] מרכז את תאוריות הקשר בנושא}}