נצרות אורתודוקסית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תמונה
שורה 5:
}}
{{נצרות}}
[[קובץ:St Basils Cathedral-500px.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[קתדרלת ואסיליוסילי הקדוש]] ב[[מוסקבה]], אחת הקתדרלות החשובות של הכנסייה האורתודוקסית]]'''הנצרות האורתודוקסית''', או '''הנצרות האורתודוקסית המזרחית''', היא קהילה של כנסיות נוצריות [[אוטוקפליה|אוטוקפאליות (עצמאיות)]] המתבססת על מסורות [[נצרות|נוצריות]] שהתפתחו ב[[האימפריה הביזנטית|ביזנטיון]], בניגוד ל[[נצרות קתולית|נצרות הקתולית]], אשר מתבססת על מסורות שהתפתחו ב[[הקיסרות הרומית המערבית|אימפריה הרומית המערבית]]. מקורה ועיקר תפוצתה של האורתודוקסיה בארצות [[המזרח התיכון]] וב[[מזרח אירופה]], אך יש לה שלוחות בכל רחבי העולם. מרכזה ההיסטורי הוא העיר [[קונסטנטינופול]], היא [[איסטנבול]] של היום.
 
בנצרות האורתודוקסית מושם דגש רב יותר מן הנצרות הקתולית על הפן המיסטי והטקסי של הפולחן הנוצרי. השם "אורתודוקסי" פירושו "ישר האמונה", והוא מכוון לטענת הכנסייה האורתודוקסית לכך, שהיא הקהילה הקרובה ביותר למסורות הנוצריות המקוריות של [[ישו]] ו[[שנים-עשר השליחים|השליחים]]. הן רואות עצמן כנצרות הלגיטימית ביותר, והשם איננו אלא כינוי אחד שהתקבע עבורן; הן רואות עצמן כ"קתוליות" (כלליות) ממש כשם שהכנסייה המוכרת כקתולית מגדירה עצמה כ"אורתודוקסית". ראשי הכנסיות האורתודוקסיות (9 פטריארכים, 2 ארכיבישופים ו-3 מטרופוליטנים) כפופים לשלטון האזרחי במדינות בהן הם יושבים (סוג של [[קיסרופאפיזם]]). לעיתים מכונה האורתודוקסיה "נצרות יוונית" בשל המורשת היוונית החזקה שלה, אך אין להתבלבל עם [[נצרות יוונית-אורתודוקסית|הכנסיות דוברות-היוונית בתוכה]].
שורה 13:
האמונה הנוצרית התפשטה במהירות בזכות [[פאולוס]], [[פטרוס]] ויתר [[שנים-עשר השליחים|השליחים]], וקהילות גדולות של נוצרים קמו באגן הים התיכון, ובמיוחד בערים המרכזיות [[רומא]], [[אלכסנדריה]], [[אנטיוכיה]] ו[[ירושלים]] (מאוחר יותר מחוזות כנסייתיים אלה, יחד עם [[קונסטנטינופוליס]], יצרו את ה[[פנטארכיה]]). עד מהרה, על אף התנגדות קיסרי [[האימפריה הרומית]], הדת החדשה התבססה, התפתחה ויצרה לעצמה מערכות מנהליות מקומיות.
 
קרנה של הנצרות החלה לעלות בשנת [[313]], עת פרסם הקיסר [[קונסטנטינוס]] את [[צו מילאנו]], אשר קבע כי רדיפת הנוצרים בכל רחבי האימפריה הרומית היא אסורה. כמה שנים לאחר מכן, ב-[[325]], כונסה ביוזמת קונסטנטינוס [[ועידת ניקיאה]], אשר קבעה את [[קרדו (תפילה)|עיקרי האמונה הנוצרית]]. אך עם התרחבות מספר המאמינים בנצרות נוצרית באו גם מחלוקות: מספר רבי מעלה בכנסייה הטיפו לגרסאות שונות מהמקובל של [[התאולוגיה הנוצרית]]. גישות אלה, אשר נדחו על ידי הקהילה הנוצרית ב[[ועידה אקומנית|וועידות אקומניות]] אחרי ניקיאה, הוגדרו כ[[מינות (נצרות)|מינויות]] דתית.
 
===אחרי ועידת ניקיאה===
שורה 66:
{{ערך מורחב|סקרמנט}}
[[קובץ: Bulgarian Orthodox Priests.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תהלוכה ליד כנסייה אורתודוקסית ב[[בולגריה]]]]הקהילה האורתודוקסית מכירה באותם שבעה '''סקרמנטים''', או '''פעולות-מסתורין''', כמו הקהילה הקתולית, ואלו הם: [[טבילה (נצרות)|טבילה]], [[קונפירמציה|אישוש]], [[סעודת האדון]], [[וידוי (נצרות)|וידוי]], [[משיחה בשמן]], [[נישואים]] ו[[הסמכה לכמורה]].
 
*ה[[טבילה (נצרות)|טבילה]] היא הסקרמנט המצרף את האדם אל הכנסייה האורתודוקסית. במהלך הטקס כל גופו של האדם נטבל ב[[מים]] שבאגן הטבילה שלוש פעמים (בניגוד לכנסייה הקתולית, שלשיטתה די בהזלפת מים על גוף הנטבל), וניתן לו שמו. אם מדובר באדם בוגר ולא בתינוק, ניתן לו שם חדש. מי שהיה בעברו נוצרי אורתודוקסי ועבר לדת אחרת, אינו נזקק לטבילה כדי להפוך שוב לאורתודוקסי, ודי לו בטקס האישוש; ברם, מי שנטבל לנצרות על ידי כנסייה מקהילה אחרת, צריך להיטבל מחדש אם ברצונו להצטרף לקהילה האורתודוקסית.
*ה[[קונפירמציה|אישוש]] משלים את קבלתו של אדם לכנסייה האורתודוקסית. בטקס האישוש האורתודוקסי, מי שנטבל נמשח ב[[שמן הקודש]], ומשנמשח, רשאי ליטול חלק בסקרמנט [[סעודת האדון]].
שורה 75 ⟵ 74:
===צום===
[[קובץ:07Thessaloniki St-Dimetrios03.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כנסייה אורתודוקסית-יוונית מראה מבפנים]]
ה[[צום]] בנצרות נתפש כאופן שבו האדם, אשר קיבל טבע גשמי לאחר [[החטא הקדמון]] והגירוש מ[[גן עדן]], מתגבר על נטיותיו הגשמיות ובכך מתקרב אל העולם הרוחני. בניגוד לעולם היוני-רומי בו שלטה התפיסה של אחדות בין צורכי הגוף והנפש, [[מונותאיזם|הדתות המונותיאסטיות]], ובכללן הנצרות-אורתודוקסית הניחו כי התנזרות גופנית מעלה את האספקטים הרוחניים באדם.
 
על-פי רוב הצום הנוצרי האורתודוקסי איננו צום מלא והוא כולל הימנעות מאכילת [[בשר (מזון)|בשר]], [[דג]]ים, [[מוצרי חלב]] ושאר מאכלים שמוצאם מן החי, [[שמן זית]] ו[[יין]], וכן הימנעות מקיום [[יחסי מין]]. תקופות שבהן נהוג לצום הן:
*[[התענית|התענית הגדולה]], שהיא 40 הימים שלפני יום א' לפני [[פסחא]];
*השבוע שלפני חג הפסחא;
שורה 89 ⟵ 88:
===תפילה===
{{ערך מורחב| פולחן ביזנטי}}
הגברים נכנסים לכנסייה בגילוי ראש, והנשים שמות [[כיסוי ראש]]. שני המינים מתפללים יחדיו לרוב בעמידה כביטוי לכבוד. בחלק מהכנסיות האורתודוקסיות אין מקומות ישיבה.[[קובץ: Alexiuskapelle Weihnachtsgottesdienst 2015.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תפילה בכנסייה רוסית-אורתודוקסית]]
 
===קוליבה===
שורה 119 ⟵ 118:
[[קובץ: Patriarchate Constantinopolis.jpg|ממוזער|260px| כנסית הפטריארך של קונסטניטינפול ב[[איסטנבול]]]]
[[קובץ: Bishopanania.jpg|שמאל|ממוזער|160px| בישוף בכנסייה הגאורגית האורתודוקסית]]
הקהילה האורתודוקסית המזרחית כוללת בתוכה 14 כנסיות אוטוקפאליות (עצמאיות), שחלקן כוללות בתוכן כנסיות אוטונומיות, ואלו הן:
בראשות פטריארכים:
* [[פטריארך קונסטנטינופול|הכנסייה האורתודוקסית של קונסטנטינופוליס]], שתחתיה נמצאת
שורה 125 ⟵ 124:
** הכנסייה האורתודוקסית [[אסטוניה|האסטונית]];
* [[הכנסייה האורתודוקסית של אלכסנדריה]];
* [[הכנסייה האנטיוכית|הכנסייה האורתודוקסית של אנטיוכיה]];
* [[הפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית של ירושלים|הכנסייה האורתודוקסית של ירושלים]], שתחתיה נמצאת
** הכנסייה האורתודוקסית שבסיני;
שורה 132 ⟵ 131:
** הכנסייה האורתודוקסית המולדבית;
* [[הכנסייה האורתודוקסית הסרבית]];
* [[הכנסייה האורתודוקסית הרומנית]], שתחתיה נמצאת
** הכנסייה הבסרבית;
* [[הכנסייה האורתודוקסית הבולגרית]];
שורה 138 ⟵ 137:
בראשות ארכיבישופים:
* הכנסייה הקפריסאית;
* הכנסייה האורתודוקסית היוונית;
* הכנסייה הפולנית האורתודוקסית;
* הכנסייה האלבנית;