לואי הארבעה עשר, מלך צרפת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏פעליו המרכזיים: קישורים פנימיים
מ הגהה
שורה 38:
|יורש העצר=}}
[[קובץ:LouisXIV.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לואי ה-14 שצייר [[ריגו]] בשנת [[1701]]]]
'''לואי הארבעה עשר''' ([[צרפתית]]: '''Louis XIV''', {{כ}}[[5 בספטמבר]] [[1638]] - [[1 בספטמבר]] [[1715]]) היה [[מלכי צרפת|מלך]] [[צרפת]] ו[[ממלכת נווארה|נווארה]] במשך 72 שנה (1643–1715).
 
תקופת שלטונו נודעת בשם '''עידן לואי הארבעה עשר''' מאחר שהוא היה החזק, והנודע במלכי אירופה באותה תקופה, שרבים ניסו לחקות אותו ואת חצרו. לואי קיבל לידיו מדינה במשבר, בפשיטת רגל פיננסית, תשושה ממלחמות ומעימותים פנימיים, והוריש לבאים אחריו מדינה יציבה, החזקה ביותר בעולם המערבי. הוא הרחיב את גבולות צרפת, העלה את נכדו על כס המלכות הספרדי, והקים ממשל מרכזי יעיל. בתקופתו שגשגה גם התרבות הצרפתית בדמותם של אישים כ[[מולייר]], [[ראסין]], ו[[לה פונטיין]]. עם זאת אופיין שלטונו בעריצות ובאי סובלנות שהובילו לאחר זמן לזעם העממי שהוליד את [[המהפכה הצרפתית]]. המלחמות והמסים הגבוהים רוששו חלקים ניכרים מצרפת וגרמו לקשיים כלכליים. המשפט המיוחס ללואי "[[המדינה זה אני]]" ("L'État, c'est moi") מבטא היטב את מהות המשטר האבסלוטי שייצג.
 
לואי הוכתר למלך בגיל חמש, אך נעשה שליט [[צרפת]] בפועל רק בשנת [[1661]] אחרי מותו של האיש החזק בצרפת, [[הקרדינל מזראן]]. ב-1660 נישא ל[[מריה תרזה, נסיכת ספרד|מריה תרזה]], בתו של [[פליפה הרביעי, מלך ספרד]], ולהם נולדו שלושה בנים ושלוש בנות שמכולם שרד הבן הבכור בלבד, [[לואי, יורש העצר של צרפת (1711-1661)|לואי]] (1661 - 1711). מריה תרזה נפטרה ב-1683 והמלך נישא ל[[מאדאם דה מיינטנון]] אך לא נולדו להם ילדים. למלך לואי הארבעה עשר היו גם כששה עשר ילדים ממאהבותיו, ובהן [[לואיז דה לוואלייר]] שילדה בן ובת, ו[[מאדאם דה מונטספאן]] שילדה שני בנים ושתי בנות.
 
הוא הקים את [[ארמון ורסאי]] העצום והמפואר שבקרבת [[פריז]], קישט וריהט אותו בעושר והידור רב. ישיבתו רחוק מן העיר ביטאה את עליונותו על העם והגבירה את יראת הכבוד כלפיו. סגנון הבנייה של ה[[נאו-קלאסיציזם]] הדגיש את העוצמה, היציבות והעושר של השליט היחיד. המלך ידע להיות מקסים ורב חסד והרשים את צרפת ואת אירופה כולה בטקסי המלכות המפוארים שערך ובחיי החצר העשירים והמורכבים. הוא הכניע את מרדנותם המסורתית של [[אציל]]י צרפת שגרמה צרות רבות לקודמיו בכך שחייבם להשתתף דרך קבע בחיי החצר רבי הטקסים. למעלה ממחצית מהכנסות המלך נועדו לאחזקת הארמון ולקיום החצר ובסופו של דבר הפאר והמותרות דלדלו את אוצר המדינה.
שורה 50:
לואי היה בנם של [[לואי השלושה עשר, מלך צרפת]] ושל [[אן מאוסטריה]]. הוריו ראו את הולדתו כמתנה משמים מאחר שהיו חשוכי ילדים במשך עשרים ושלוש שנים, ולכן קראו לו לואי-דיודונה (ב[[צרפתית]] "לואי מתנת האל"). בשנת [[1640]] נולד בן נוסף למלך, פיליפ מאנז'וּ, לימים [[פיליפ הראשון, הדוכס מאורליאן]]. המלך לואי השלושה עשר לא בטח ביכולתה של אשתו למשול בצרפת ולכן ציווה כי אם ימות בטרם יגיע בנו לבגרות, תמשול במדינה מועצת עוצרים. אולם, עם מותו של אביו ב-[[14 במאי]] [[1643]], ביטלה אן מאוסטריה את צוואתו ב[[פרלמנט של פריז]] והייתה ל[[עוצר]]ת יחידה, של בנה בן החמש שעלה לכס המלכות. אן שלטה בצרפת בעזרת איש אמונה, [[הקרדינל מאזארן|הקרדינל ז'ול מאזראן]]. רוב תושבי צרפת תיעבו את מזראן על שום מוצאו האיטלקי.
 
עקב עלייתו לשלטון בגיל צעיר, לא זכה לואי לחינוך קלאסי כרוב נסיכי אירופה. הוא למד בעיקר עניינים מעשיים הנחוצים לשליטה בממלכה - היסטוריה של צרפת ושל המלוכה הצרפתית ולימודים צבאיים. הותר לו, עוד בנעוריו, להשתתף בפעולות מצור ולצפות בקרבות, מרחוק. מאמו קיבל לואי חינוך [[נצרות קתולית|קתולי]] שמרני. לואי היה כל ימיו קתולי אדוק שנלחם בכל כוחו ב[[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] שאותם החשיב ככופרים, ורדף את המיעוט הפרוטסטנטי-צרפתי, ה[[הוגנוטים]], בכל כוחו. בשנת [[1685]] הוציא רשמית את הדת הפרוטסטנטית אל מחוץ לחוק ב"אדיקט של פונטנבלו", והורה על הרס כנסיותיה. בעקבות רדיפות אלו עזבו הוגנוטים רבים את מולדתם.
 
===מלחמת שלושים השנה ומרידות הפרונד===
בשנת [[1648]], בהיות לואי בן עשר, הסתיימה [[מלחמת שלושים השנים]] ב[[שלום וסטפליה]]. את [[חלק הארי]] של הסכמים לסיום המלחמה ניתן לייחס לפועלו של הקרדינל מזראן, יורשו של [[הקרדינל רישלייה]] כשר הראשי בממלכת צרפת ומנהיגה בפועל באותה תקופה. צרפת יצאה מהמלחמה כשמעמדה טוב מזה של כל מעצמה אירופית אחרת, וככזו יכלה להכתיב חלק ניכר מן ההסכמים שבעקבות המלחמה. [[הקיסרות הרומית הקדושה]] של [[בית הבסבורג]] הושפלה ואבדה שטחים רבים לטובת שוודיה, ארצות השפלה, צרפת והנסיכויות הגרמניות.
 
מיד עם סיום מלחמת שלושים השנה, פרצה סדרת מרידות בצרפת הידועה בשם ה[[פרונד]]. מזראן שפעל למען חיזוק השלטון המרכזי על חשבון האצולה, ניסה להטיל מיסים על הפרלמנט של פריז - בית דין שהיה מורכב בעיקר מאצילים וכמרים. כתוצאה מכך פרצו מהומות בעיר, ואנה, המלכה האם, ובנה לואי, נמלטו מהעיר. [[לואי השני מבורבון - נסיך קונדה]] עלה על פריז בראש צבאו כדי לסייע למלך מול ההמון המתפרע, צר על העיר והגיע להסכם רגיעה זמני עם המתפרעים. לאחר סיום ה"פרונד הפרלמנטרי" החלה עוד מרידה, הפעם של נסיכים ואצילים רבים. המלך נאלץ להיכנע כביכול אולם שמר טינה לאצולה ולהמון. המלך גם פיתח טינה וחוסר אמון בתושבי פריז, שגרמה לו להחליט, מאוחר יותר על העתקת מגוריו ל[[ארמון ורסאי]].
 
מלחמת האזרחים של הפרונד נפסקה ב-[[1653]] אולם הובילה ל[[מלחמת צרפת-ספרד (1635–1659)|מלחמה עם ספרד]] שנמשכה עד [[1659]]. במלחמה זו נסתייעה צרפת ב[[אנגליה]] שהונהגה אז על ידי [[אוליבר קרומוול]]. הקרב המכריע במלחמה, [[קרב הדיונות]], נערך ב-[[1658]] ליד העיר [[דנקרק]] (שבצפון צרפת) בין צבאות צרפת בראשות מרשל צרפת, [[המרשל טורן|טורן]] וחיל משלוח אנגלי, לבין [[דון חואן מאוסטריה]] וקונדה שנלחם עתה נגד מולדתו, והסתיים בניצחון הצרפתים. בעקבות הקרב נחתם על ידי מזראן [[שלום הפירנאים]] שבו הועברו לצרפת טריטוריות ספרדיות. כמו כן סוכם חוזה השלום כי לואי הארבעה עשר הצעיר ינשא ל[[מריה תרסה, נסיכת ספרד|מריה תרזה]] בתו של [[פליפה הרביעי, מלך ספרד|פליפה הרביעי]] מלך ספרד, ושהיא תוותר על הכתר הספרדי כחלק מה[[נדוניה]] לנישואים. [[ספרד]] שהייתה במצב של פשיטת רגל לא עמדה בתשלום הנדוניה. התבוסה הספרדית ואי תשלום הנדוניה החלישו מאוד את מעמדה כמעצמה והביאו לדומיננטיות של צרפת במערך הכוחות האירופי.
 
===המלוכה האבסולוטית===
לואי ומריה תרזה נישאו ב-[[9 ביוני]] [[1660]]. ב-[[1661]] עם מותו של המיניסטר הראשי מזראן, נטל לידיו לואי הארבעה עשר את מוסרות השלטון. לואי הכריז כי ישלוט בממלכה, כמלך אבסולוטי, ללא ראש ממשלה, דבר שהיה ללא תקדים בהיסטוריה הצרפתית. לואי טען כי הוא שולט בחסד האל וכי הוא חייב בציות לאל בלבד, ולכן לא יחלוק את סמכויותיו עם גופים ייצוגיים, כגון [[אספת המעמדות]] ובתי המשפט - ה[[פרלמנט (צרפת המלוכנית)|פרלמנטים]]. עם זאת, ראה עצמו מחויב לטובת הממלכה, ולמגבלות החוק והמסורת, ולכן התייעץ באופן לא פורמלי עם מועצת הממלכה, האצילים והשרים שמינה.
 
אחת מפעולותיו הראשונות הייתה הדחתו של שר האוצר [[ניקולא פוקה]] בשל שחיתות, ומינוי [[ז'אן-בטיסט קולבר|ז'אן בַּטיסט קוֹלְבֶּר]] ל[[אינטנדנט]] לענייני כספים. אוצר המלוכה הצרפתית היה מרוקן בשל המלחמות הרבות והשחיתות, וקולבר נאלץ להעלות מיסים על מנת לשפר את מצבו הכספי של אוצר הממלכה. קולבר הטיל סוגים שונים של [[מכס]], מס על [[מלח בישול|מלח]] ומס על [[מקרקעין]]. הוא לא ביטל את הפטור המסורתי ממס שהיה נחלתם של האצולה והכמורה, אלא הגביר וייעל את גביית המס מיתר התושבים. המיסים נועדו גם להקטין את היבוא ולהגן על סחורות צרפתיות מפני סחורות ממדינות אחרות, מדיניות שנודעה בשם [[מרקנטיליזם]], ובצרפת בשם '''קולבריזם'''.
 
קולבר חיזק את [[כלכלת צרפת]] גם על ידי חיזוק המסחר והתעשייה. הוא הביא לצרפת תעשיות חדשות וקידם קיימות כגון תעשיית ה[[משי]] מ[[ליון]] ותעשיית ה[[גובלן|גובלנים]] - שטיחי קיר, המתפקדת עד היום. קולבר הביא לצרפת בעלי מלאכה מומחים מארצות שונות, כדי להקטין את ייבוא הסחורות ואת זרימת הכסף והזהב מחוץ למדינה. כך הביא קולבר אמני [[זכוכית]] מ[[מוראנו]], בנאי ספינות מן [[הפרובינציות המאוחדות]] (כיום [[הולנד]]) וחרשי ברזל מ[[שוודיה]].
 
קולבר הקצה תקציבים לחיזוק [[הצי הצרפתי]], צי הסוחר, ולבניית תעלות ודרכים, על מנת לשפר את הסחר ואת ביטחון הפנים והחוץ.
שורה 73:
לאחר שדודו של לואי (שהיה גם חותנו), [[פליפה הרביעי, מלך ספרד]], הלך לעולמו בשנת [[1665]], הפך בנו, מנישואיו השניים של פליפה, [[קרלוס השני, מלך ספרד|קרלוס השני]] למלך ספרד. לואי ה-14 תבע לעצמו, כפיצוי על אי תשלום הנדוניה של אשתו, את דוכסות [[בראבנט]], טריטוריה ב[[ארצות השפלה]] שנשלטה על ידי הספרדים, מאחר שעל פי מנהגי המקום (חוק הדבולוציה) הייתה צריכה הטריטוריה לעבור לבתו של פליפה מנישואיו הראשונים, [[מריה תרסה, נסיכת ספרד|מריה תרזה]] שהייתה כזכור, נשואה למלך צרפת. כתוצאה מכך פרצה ב-[[1667]], [[מלחמת הדבולוציה]], הידועה גם כ'''מלחמת המלכה'''.
 
הצרפתים, בפיקודו של המרשל טורן, פלשו ל[[ארצות השפלה הספרדיות]] וכבשו ללא התנגדות, את חבל [[פלנדריה]] ואת [[פראנש-קונטה]]. ההולנדים של רפובליקת [[הפרובינציות המאוחדות]], שעד אז היו בעלי בריתו של לואי, פחדו מכוחם של הצרפתים, וחתמו על ברית עם [[אנגליה]] ו[[שוודיה]] שבעקבותיה נאלץ לואי לחתום ב-[[1668]] על הסכם שלום - [[חוזה אקס לה שפל]], בעיר [[אאכן]]. צרפת ויתרה על פרנש קונטה אך הורשתה להמשיך ולהחזיק בפלנדריה.
 
כדרכם של אותם זמנים, לא החזיקה הברית המשולשת מעמד זמן רב. ב-[[1670]] חתם קרלוס השני, ששוחד על ידי הצרפתים, על [[הסכם דובר]] החשאי. הספרדים הפכו לבעלי בריתם של הצרפתים וביחד עם מספר נסיכים גרמניים הכריזו מלחמה על הפרובינציות המאוחדות. כתוצאה מכך פרצה ב-[[1672]], [[מלחמת הולנד-צרפת]]. הצרפתים כבשו חיש מהר את רוב השטח ההולנדי, מה שגרם להפיכה בהולנד. [[הפנסיונר הגדול]] של הפרובינציות המאוחדות, [[יוהאן דה ויט]], הודח ובמקומו עלה לשלטון בהולנד [[ויליאם השלישי מלך אנגליה|ויליאם השלישי נסיך אורנג']]. זה שינה שוב את המצב הפוליטי, חתם ברית עם ספרד, עם האימפריה הרומית הקדושה, ולבסוף הסכם שלום עם אנגליה. ויליאם אף נישא לנסיכה [[מרי השנייה מלכת אנגליה|מרי]], אחייניתו של מלך אנגליה [[צ'ארלס השני]] (מה שהביא לבסוף לעלייתו לכס המלכות האנגלי). לואי שחשש ממתקפה של האימפריה בצרפת בעוד הוא נמצא בראש צבאו בארצות השפלה, נאלץ לסגת לעמדות בנות הגנה.
 
===חיי החצר והתרבות===
[[קובץ:017Versailles Court.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חזית [[ארמון ורסיי]]. בקומה השנייה - חדרו של המלך.]]
[[קובץ:046VerGard.jpg|שמאל|ממוזער|250px|גני ארמון ורסיי]]
[[קובץ:Ruiterportret Lodewijk XIV.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לואי הארבעה עשר מלך צרפת הרחיב את שטחה של צרפת למרות האבידות הקשות שהציבור סבל במהלך סדרת מלחמותיו]]
המלך, שמאס בפריז, בנה לעצמו [[ארמון ורסאי|ארמון]] מפואר בעיר [[ורסאי]] בסמוך לפריז. בנייתו, שנמשכה מ-[[1661]], שנת עליית המלך לשלטון עצמאי, ועד [[1689]], העסיקה למעלה מ-30,000 עובדים והייתה נטל כבד על אוצר הממלכה. בניית הארמון הצריכה הטיית נהרות, הזרמת מים חיים והזמנה של יצירות אמנות בהיקף גדול. המלך עבר להתגורר בארמון עם משפחתו, אנשי חצרו ופילגשיו בשנת [[1682]] ועד מהרה יצא שמעו ברחבי העולם כולו כעדות מפוארת לכוחו של מלך השמש. סגנון הבנייה והריהוט של תקופת לואי נודע עד היום בשם [[סגנון לואי הארבעה עשר]].
 
המלך הוציא סכומי עתק על חצרו, ומינה עצמו גם לפטרון המדע והאמנויות. הוא נטל תחת חסותו את [[האקדמיה הצרפתית]] ותמך בדור שלם של אמנים ויוצרים בתחומי תרבות מגוונים - ציירים, פסלים, מחזאים וארכיטקטים. לואי הקים בנוסף לאקדמיה הצרפתית, עוד שלוש אקדמיות שהיוו מאוחר יותר חלק מן [[המכון הצרפתי]] - האקדמיה לאמנויות היפות [[1648]], האקדמיה לספרות יפה [[1666]], והאקדמיה למדעים 1666, שתמכה בניסויים ופיתוחים מדעיים בתחומי ה[[כימיה]] וה[[פיזיקה]] והפיצה את המחקרים והתגליות.
 
למרות שעזב את פריז לטובת ורסאי, בנה המלך, לאחר דיכוי הפרונד, בנייה נרחבת בפריז שכללה הוספת אגף חדש לארמון ה[[לובר]] בנית ארמון [[האינווליד]] כאכסניה לוותיקי מלחמה ובניית מצפה אסטרונומי כדי לקדם את המחקר והמדע.
שורה 95:
===פעליו המרכזיים===
פעליו המרכזיים של לואי ה-14 הם:
*'''ארגון הצבא''' - לואי ה-14 היה עסוק במלחמות והגדיל את הצבא ממאה אלף לשלוש מאות אלף חיילים. הוא חיזק את יחידות התותחנים ואת ההנדסה הצבאית בנוסף ליחידות הפרשים התקניות, צבא זה נתן ביטוי מנצח ל[[אבסולוטיזם פוליטי|אבסולוטיזם]].
*'''המנהל המלכותי''' - השליט היחיד שהאצולה פחדה מפניו. הוא הוריד את מעמדה של האצולה ובפועל נוצרו שתי אצולות: הגלימה (פקידות) והחרב (בני אבירים). בתקופתו הושלמה חלוקת צרפת לפרובינציות, בראש כל אחת מהן עמד פקיד הממונה על גביית המיסים, המשפט והסדר. המלך עצמו פיקח על המיסים ומעמד האצולה ירד.
*'''בניית ורסאי''' - ב-[[1670]] הקים לואי מתחם שלטוני חדש ממנו שלט ובו היה ארמון מפואר וסדרת מבנים מפוארים, הוא [[ארמון ורסאי]]. במלאכה נטלו חלק ציירים ופסלים בעלי שיעור קומה בצרפת. המלך ומשפחתו התגוררו שם וכן מוקמו שם משרדי הפקידות הממשלתית: חקיקה, אוצר, משרד חוץ וכו'. בנייה זו נתנה דימוי [[מטפורה|מטאפורי]] חדש למלוכה. מכאן ואילך כל שליט אירופי בנה לעצמו מעין ורסאי משלו באמצו את דוגמת האבסולוטיזם של לואי.
*'''בתחום החברתי''' - ביטל את [[האדיקט של נאנט]]. צרפת הפכה לקתולית ולא היה עוד מקום לפרוטסטנטים בממלכה והם נאלצו להגר ל[[פרוסיה]], הולנד, בריטניה ועוד.
*'''בתחום הכלכלי''' - המלך לא הטיל מיסים חדשים כדי לממן את כל המפעלים הללו אלא מצא להם מקור אחר. הוא פיתח מקור הכנסות חדש: מכירת תוארי אצולה שאותם קנו בדרך כלל אנשי הפקידות הממשלתית. כך נוצר מעמד אצולת הגלימה כנגד אצולת החרב. קולבר מונה לשר אוצר ופיתח את שיטת ה[[מרקנטיליזם]] המעודדת את התערבות השלטון בכלכלה. המדיניות הכלכלית כללה קיום משק עצמאי ללא עזרה חיצונית, עידוד החקלאות וגידול בקר, הגברת התוצרת המקומית ועידודה על ידי הטלת מס גבוה על תוצרת חוץ, עידוד הקמת מפעלים חדשים וכיוון התעשייה על ידי הממשלה. על כך נוספו שיפור תשתיות דרכי המסחר, בניית תעלות, הגברת מסחר בין יבשתי, מדיניות קולוניאלית, בניית צי להגנה על אניות צרפת ועידוד המדעים.
 
===מותו===