קרבות לטרון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: הסרה מקטגוריה:1948 בישראל using Cat-a-lot |
יהודי מהשומרון (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 39:
אחרי עזיבת הבריטים בליל [[14 במאי]] [[1948]], הוצאו גם כוחותיו של קאוקג'י מאזור לטרון, והועברו להתארגנות מחדש בסוריה. כתוצאה מכך נותר אזור לטרון ריק כמעט לחלוטין מכוחות ערביים במשך כשלושה ימים. עקב העדר מידע מודיעיני על המצב ומחסור בכוחות צבאיים זמינים, נמנע הפיקוד הצבאי הישראלי מהשתלטות של קבע על קטע הכביש מלטרון לשער הגיא, למרות דרישתו של בן-גוריון, ובכך הוחמצה הזדמנות נדירה לכבוש את האזור ללא קרב. בימים 15–18 במאי השתלטו כוחות מחטיבות "גבעתי" ו"הראל" באופן זמני על מספר נקודות מפתח השולטות על הכביש במרחב לטרון, כדי לאפשר מעבר מספר שיירות אספקה לירושלים ([[מבצע מכבי]]), אך בכל פעם נטשו הכוחות עם אור היום את הנקודות האסטרטגיות הללו. ב-18 במאי נשלח גדוד 4 של הלגיון לאזור לטרון, ותפס את כל קו הרכס שבין לטרון לשער הגיא. ב-23 בחודש תוגבר כוח זה בגדוד נוסף של הלגיון, בסיוע ארטילריה ושיריוניות. מטרת פיקוד הלגיון הייתה לחסום באזור לטרון את התנועה בכביש הראשי לירושלים, כדי למנוע מעבר אספקה ותגבורות לעיר, לנתק אותה משפלת החוף הישראלית, ובכך להקל את השתלטות צבא עבה"י על ירושלים העברית.
בעיני [[דוד בן-גוריון]] חשיבותה של לטרון הייתה מכרעת בלחימה על ירושלים.
במבחן התוצאה, החזיקה ירושלים העברית מעמד למרות כשלונתיו של צה"ל בכיבוש לטרון.
== האירועים שקדמו לקרבות==
=== מבצע מכבי בין 8 ל-16 במאי===
|