לקות שמיעה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 24625672 של 192.115.88.194 (שיחה)לא מתאים כאן, וגם הניסוח לא תקין דיו.
שורה 24:
[[קובץ:Ear-anatomy-text-small.png|שמאל|ממוזער|250px|מבנה האוזן]]
ה[[אוזן]] מתחלקת לשלושה חלקים: חיצונית, תיכונה, ופנימית. האוזן החיצונית קולטת גלי לחץ אקוסטי המתורגמים לתנודות מכניות באוזן התיכונה, ומשם עוברים לאוזן הפנימית – מעין מכל המכונה "השבלול" ומלא בנוזל. הנוזל נע בהתאם לתנודות וגורם לתזוזת [[ממברנה ביולוגית|ממברנה]] (הממברנה הבזילרית). תנודות אלה מעבירות אינפורמציה לגבי [[תדירות]] האות, עוצמת האות ומשך האות. לממברנות צמודים תאי השערה, וכשמועבר הגל בנוזל, משתנה המטען החשמלי של התאים ומועבר גירוי עצבי. גירוי זה גורם לשינוי במערכת העצבים המרכזית, ולהעברת מידע אקוסטי ל[[מוח]].
 
לקות שמיעה הינה מנגנון שמיעה מאוד עדין ומורכב, בכל שלב עלול להיגרם נזק ולגרום ללקות שמיעה. ישנם כמה ליקויים בשמיעה: לקות שמיעה הולכתי- קוגניטיבי שיכול להיגרם כתוצאה מחסימה או הרס של המבנה האנטומי באוזן החיצונית (חיימוב ובן מאיר).
 
מנגנון נוסף הינו לקות תחושתי- עצבי מנגנון שבדרך כלל אי אפשר לרפא בעזרת טיפול תרופתי או רפואי, הוא יכול להיות מולד או נרכש, ואפילו מומלץ לתת הגברה בעזרת מכשיר שמיעה (חיימוב ובן מאיר).
 
* בתחילה קול נכנס דרך האוזן החיצונית לתעלת השמע ועוברים דרך תעלת השמע אל עור התוף והדבר גורם לעור התוף לרטוט.
* הפטיש חש בתנודות עור התוף, משם מעביר אותן אל הסדן, ומשם אל הארכוף.