ארגון העבודה הבין-לאומי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←היסטוריה: תקלדה, replaced: הועידה ← הוועידה |
מ הוספת קישור לשלום עולמי |
||
שורה 17:
ארגון העבודה הבינלאומי נוסד בשנת 1919, עם תום [[מלחמת העולם הראשונה]], בעת ועידת השלום בפריז ואחר כך ב[[ורסאי]]. כבר במאה התשע-עשרה הוכר הצורך בהקמת ארגון עבודה בינלאומי.
בחודש אפריל [[1919]], אומצה חוקת ארגון העבודה הבינלאומי על ידי ועידת השלום בפריז. הארגון הוקם על רקע ההכרה כי תנאי העבודה של עובדים רבים כרוכים בניצול, ללא התייחסות לבריאותם, לחיי משפחותיהם ולקידומם. כך בהקדמה לחוקה נאמר: "תנאי העבודה הקיימים כרוכים באי-צדק, בעול ובשלילת תנאים ממספר גדול של אנשים." בבסיס הקמת הארגון הייתה אף שאיפה פוליטית למנוע אי-שקט חברתי לאור מספרם ההולך וגדל של העובדי מפעלים, על רקע התיעוש בארצות רבות. משתתפי ועידת השלום אף הכירו בתרומת העובדים למאמץ המלחמתי ובעובדה כי "[[שלום עולמי]] בר-קיימא יכול להתקיים אך ורק אם הוא מבוסס על צדק חברתי", כפי שנאמר בחוקה.
החוקה נוסחה בין החודשים ינואר ואפריל בשנת 1919, על ידי ועדת העבודה שעליה החליטו בוועידת השלום. הוועדה הייתה מורכבת מנציגי תשע מדינות: בלגיה, קובה צ'כוסלובקיה, צרפת, איטליה, יפן, פולין, בריטניה וארצות הברית. בראש הוועדה עמד האמריקאי [[סמואל גומפרס]], ראש [[פדרציית העבודה האמריקאית]] ('''A'''merican '''F'''ederation of '''L'''abour).
| |||