פמיניזם – הבדלי גרסאות

הצירוף הנפוץ של העדר ריבונות לנשים בכל גיל ושידוכים בגיל צעיר שהוסדרו בידי ההורים או באי כוחם, לצד חוסר שוויון בזכות הירושה והיעדר חינוך לבנות, הפך את רוב הנשים היהודיות בעולם המסורתי לבורות צייתניות התלויות באביהן או בבן זוגן לקיומן ולמחייתן. במאה העשרים השתנה המצב באופן דרמטי בכל החוגים הדתיים בהשפעת התמורות בעולם המודרני. כל הבנות הולכות לבית הספר על פי חוקי לימוד חובה ולומדות קרוא וכתוב. עם זאת המוסדות לבנים והמוסדות לבנות שונים אלו מאלו ואינם מקנים לשני המינים את אותו ידע. הידע שרוכשים הבנים בחדרים או בבתי הספר במדרשות או בישיבות מקנה להם כישורי עיון ופסיקה בהלכה ואילו הידע המונחל לבנות אינו מקנה להם כישורים דומים. יתר על כן לא השתנה דבר במצב החוקי: חוקי המעמד האישי במדינת ישראל מבוססים על החוק המקראי הפטרנליסטי ועל ההלכה הכוללת משפטים כגון "כל המלמד בתו תורה כאילו מלמדה תפלות"{{הערה|ראו: [[רחל אליאור]], "נוכחות נפקדות", '''[[אלפיים (כתב עת)|אלפיים]]''' 20 (2000).}}{{הבהרה|מה הקשר בין משפט זה לבין חוקי המעמד האישי? אם הסיבה לציטוטו הוא עצם קיומו בהלכה, למה לא לצטט גם את "השווה הכתוב אשה לאיש לכל דינים שבתורה"?}}. אם כי משפט זה סויג לעיתים עוד בראשית השתלשלות ההלכה, עד כי בפוסקים בני זמננו (דוגמת הרב אהרון ליכטנשטיין) ניתן למצוא פוסקים המתירים (ואף תומכים) בכל סוג של [[לימוד תורה לנשים]].

 

 

==פמיניזם בנצרות==