נסיכת הצ'רדש – הבדלי גרסאות

באביב [[1914]] פנו לֵיאוֹ שְטַיין<ref>{{צ-ספר|שם=שמו המקורי היה רוזנשטיין שקוצר על ידו לשטיין. הוא היה מבוגר מקלמן ב-24 שנים ונחשב לכותב אופרטות ותיק ומנוסה|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>{{גר|Leo Stein (Librettist)}} ובֵּלָה יֶנְבַּאך<ref>{{צ-ספר|שם=כותב אופרטות יהודי, יליד הונגריה, שהתחיל את הקריירה שלו כשחקן בבורגתיאטר (Burgtheater)|מו"ל=|שנת הוצאה=}}</ref>{{גר|Bela Jenbach}} למלחין אמריך (אימרה) קלמן עם רעיון של כתיבת סיפור על [[זמר]]ת [[מועדון לילה|מועדון הלילה]] "אורפיאום" ב[[פשט (הונגריה)|פשט]] ב[[הונגריה]], ש[[התאהבות|מתאהב]] בה [[נסיך]], [[יורש עצר]]. קלמן קיבל את הרעיון, וכעבור שלושה שבועות הגישו לו שטיין וינבאך את ה[[לברית]] לאופרטה (ב[[גרמנית]]). קלמן החליט לפרוש למקום נופש קטן כדי לעבוד בשלווה. בינתיים פרצה [[מלחמת העולם הראשונה]] וקלמן עצר את העבודה: "אני לא יכול להלחין [[מוזיקה]] כאשר העולם הורג זה את זה בחזיתות" אמר. בתום הפסקה של שנה המשיך את העבודה, לאחר קבלת עצתו של [[פרנץ להאר]], מלחין האופרטות ההונגרי הגדול השני. קלמן שכר [[חוילה]] בעיירת הנופש [[באד אישל]] (Bad Ischl) וסיים את האופרטה.

 

 

הבכורה ב[[הונגריה]] התקיימה ב - 3 בנובמבר [[1916]]. הטקסט תורגם להונגרית על ידי אנדור גבור{{הו|Gábor Andor}} והאופרטה יצאה לכבוש את בימות העולם. בשנת [[1917]], היא הוצגה ב[[סנקט פטרבורג]], בשם סילביה. ה[[אנגלים]] וה[[אמריקנים]] קראו לה "הנסיכה הצוענית" והפכו את הדמות הראשית של סילביה לנסיכה צוענית. הלברית עובדה מחדש בשנת [[1954]] על ידי אישטוואן בקפי ו[[דז'ו קלר]]{{הו|Kellér Dezső}} תוך הרחבת תפקידיהם של ססיליה ומישקה.