מנחת העומר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 19:
==תאריך ההקרבה "ממחרת השבת"==
{{ערך מורחב|ממחרת השבת}}
ב[[תקופת בית שני]] התקיימה מחלוקת גדולה בין ה[[פרושים]] לבין כתות אחרות בדבר תאריך הבאת העומר. למחלוקת זו השלכה על [[ספירת העומר]] ועל התאריך שבו חל [[חג השבועות]], ולכן היו לה השלכות דרמטיות על אחדות העם באותם ימים. מקור המצווה ב{{תנ"ך|ויקרא|כג|ט|יא}}: {{ציטוט|תוכן=וַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן. וְהֵנִיף אֶת הָעֹמֶר לִפְנֵי יְהוָה לִרְצֹנְכֶם '''מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת''' יְנִיפֶנּוּ הַכֹּהֵן.|מקור=|אנגלית=|מרכאות=כן}}
מקור המצווה הוא ב[[ויקרא]] כג י–יא:{{ציטוט|תוכן=דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֤י יִשְׂרָאֵל֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם כִּֽי־תָבֹ֣אוּ אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ נֹתֵ֣ן לָכֶ֔ם וּקְצַרְתֶּ֖ם אֶת־קְצִירָ֑הּ וַהֲבֵאתֶ֥ם אֶת־עֹ֛מֶר רֵאשִׁ֥ית קְצִירְכֶ֖ם אֶל־הַכֹּהֵֽן׃ וְהֵנִ֧יף אֶת־הָעֹ֛מֶר לִפְנֵ֥י ה' לִֽרְצֹנְכֶ֑ם מִֽמׇּחֳרַת֙ הַשַּׁבָּ֔ת יְנִיפֶ֖נּוּ הַכֹּהֵֽן׃|מקור=|אנגלית=|מרכאות=כן}}
 
הפרושים ואחריהם ה[[הלכה]] [[יהדות רבנית|הרבנית]] פירשו את ה"שבת" שאחריה יש להביא את העומר כיום השבתון לרגל [[חג הפסח]]. לדידם הכוונה ל[[יום טוב]] ראשון של [[פסח]], שחל תמיד ביום [[ט"ז בניסן]], ולפיכך חג השבועות חל תמיד ביום [[ו' בסיוון]]. גם במסורת [[ביתא ישראל]] פירשו שהמילה "שבת" מתייחסת לחג הפסח, אך לפי מסורת זו הכוונה ל[[שביעי של פסח]] ולא ליום החג הראשון. אי לכך חל חג השבועות במסורת ביתא ישראל שישה ימים מאוחר יותר, ב[[י"ב בסיוון]] ולא ב[[ו' בסיוון]].{{הערה|1=[[וולף לסלאו]], ''Falasha Anthology''. Yale Judaica Series, vol. 6. New Haven & London: Yale University Press., 1951, ({{ISBN|0-300-03927-1}}), עמוד xxxi}}
ב[[תקופת בית שני]] התקיימה מחלוקת גדולה בין ה[[פרושים]] לבין כתות אחרות בדבר תאריך הבאת העומר. למחלוקת זו השלכה לספירת העומר ולקביעת תאריך חג השבועות.
 
הפרושים ואחריהם ה[[הלכה]] [[יהדות רבנית|הרבנית]] פירשו את ה'שבת' שנזכרה בפסוק שיש להביא את העומר ממחרתו, שהוא יום טוב הראשון של פסח. לפי זה יש יום קבוע להקרבת העומר, שהוא יום ט”ז בניסן. גם במסורת [[ביתא ישראל]] פורשה המילה "שבת" כמתייחסת לחג הפסח, אולם הספירה החלה ממחרת שביעי של פסח, ולא ממחרת החג הראשון של פסח. אי לכך חל חג השבועות שישה ימים מאוחר יותר, ב[[י"ב בסיוון]] ולא בו' בסיוון.{{הערה|1=[[וולף לסלאו]], ''Falasha Anthology''. Yale Judaica Series, vol. 6. New Haven & London: Yale University Press., 1951, ({{ISBN|0-300-03927-1}}), עמוד xxxi}} לעומתם, כיתות אחרות בזמן הבית, כגון ה[[צדוקים]], ואחריהם ה[[יהדות קראית|קראים]], פירשו שבמילהשהמילה '"שבת'" הכוונהמכוונת ל'"[[שבת|שבת בראשית']]", היינו, היום השביעי מימיבימות השבוע. הםלדידם פירשוהתורה שהכוונהמתייחסת לשבת הראשונה שאחרי [[ט"ז בניסן|יום טוב הראשוןראשון של פסח]]. ולפילפיכך זהבשיטה זו אין תאריך קבוע להקרבת העומר כלתאריך שנה,קבוע ותאריך חג השבועות נע בהתאם מדי שנה.
 
==קציר העומר==