משאבת לב – הבדלי גרסאות

נוספו 1,919 בתים ,  לפני 3 שנים
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
== סיכונים ==
ניתוח השתלת משאבת-לב כולל סיכונים רבים, חלקם מעצם ביצוע ניתוח לב פתוח וחלקם ייחודיים למשאבה עצמה{{ש}}
 
'''קרישי דם'''{{ש}}
כאשר דם עובר דרם המשאבה, ייתכן ויווצרו קרישי דם. [[קריש דם]] יכול להאט או לחסום לחלוטין את זרימת הדם דרך הלב, ויכול להוביל לשבץ, התקף לב או לגרום למשאבה להפסיק לעבוד.
ֿהרופא עשוי לתת למטופל מרשם לתרופות מדללות דם (לדוגמה: אספירין, קומדין) על מנת למנוע את היווצרות קשרי הדם לאחר השתלת המשאבה.
 
'''דימום'''{{ש}}
השתלת משאבת-לב דורשת ניתוח לב פתוח. ניתוח כזה עשוי להגביר את הסיכון של דימום במהלך הניתוח או לאחריו. בנוסף, גם לקיחת מדללי הדם על מנת למנוע את קרישי הדם עלו להגביר את הסיכון לדימום.
 
'''זיהום'''{{ש}}
בגלל שרכיבי ההפעלה של המערכת, מקור החשמל והשליטה נמצאים מחוץ לגוף, והם מחוברים למשאבה דרך העור, יש סיכון מוגבר לכניסה של חיידקים ולגרימת זיהום.
כדאי לשים לב לסימנים של זיהום כגון כאב או אדמומיות באזור היציאה, יציאת נוזלים וחום.
 
'''כשלון המכשיר'''{{ש}}
יש סיכוי כלשהו שתפקוד המשאבה יהיה לקוי לאחר ההשתלה. איכות השאיבה של המשאבה עשוי להיות לא כראוי, אשר עלול לגרום לכמות דם לא מספקת ללב. וכן עלולה להיגרם בעיה למקור החשמל החיצוני ורכיבים אחרים.
כל בעיה כזו דורשת תגובה מיידית של המטופל והצוות הרפואי. המטופל יעבור הדרכה טרם ההשתלה על תפעול ופעולות שיש לנקוט במצבים כאלו.
48

עריכות