מבחן טיורינג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←קישורים חיצוניים: {{סיינטיפיק אמריקן|גארי מרקוס|החיפוש אחר מבחן חדש לבינה מלאכותית|החיפוש-אחר-מבחן-חדש-לבינה-מלאכותית|4 במאי 2017}} |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
קשה לצפות מתי תהיה מכונה שתעבור את "מבחן טיורינג", אך בגרסה מוגבלת של מבחן זה, שבה השאלות מוגבלות לתחום צר מסוים, ניתן להצביע כבר היום על תחומים שבהם יכולתו של המחשב אינה נופלת מזו של האדם (אם כי ניתן לטעון שגם מצב זה אינו מהווה הצלחה במבחן טיורינג). דוגמה לתחום כזה היא משחק ה[[שחמט]], שבו [[תוכנת שחמט|תוכנת השחמט]] [[כחול עמוק]] של [[IBM]] ניצחה את [[גארי קספרוב]] בשנת [[1996]], גדול השחמטאים אז. דוגמה עם תחום מעט יותר רחב היא הצלחתו של [[ווטסון (מחשב)|המחשב ווטסון]] (Watson) ב[[שעשועון]] ה[[טריוויה]] [[ג'פרדי!]] (!Jeopardy) (הגרסה המקורית האמריקאית ל"[[מלך הטריוויה]]" ששודרה בישראל).
ה[[פילוסוף]] [[ג'ון סרל]] מתח ביקורת על "מבחן טיורינג", בטענה שאינו מלמד דבר על יכולתה של המכונה להבין. להמחשת ביקורתו הביא סירל את דוגמת "[[החדר הסיני]]": אדם הדובר [[אנגלית]] בלבד יושב בחדר נעול, ובידו ספר המכיל הוראות באנגלית ובהן תשובה ב[[מנדרינית תקנית|סינית]] לכל שאלה בסינית. האדם מקבל שאלה בסינית דרך חריץ בדלת החדר, ובאמצעות הספר שברשותו מחזיר תשובה בסינית. לצופה מבחוץ ייראה אדם זה כמבין סינית (כלומר הוא עובר גרסה מוגבלת של מבחן טיורינג), אך
[[פרס לובנר]] ניתן מדי שנה למפתח של [[תוכנית מחשב|תוכנית]] שיחה, ובו זוכה התוכנית שנחשבת לאנושית ביותר (בהתאם למבחן טיורינג) באותה שנה. בשנת [[2008]] התוכנית הזוכה הצליחה לשטות ברבע מהשופטים{{הערה|[http://technology.timesonline.co.uk/tol/news/tech_and_web/article4934858.ece]}}. הפרס שנוי במחלוקת בקהילת חוקרי [[אינטליגנציה מלאכותית|האינטליגנציה המלאכותית]], ו[[מרווין מינסקי]]- מאבות תחום הבינה המלאכותית - קרא לבטלו בטענה שאינו תורם להתפתחות התחום.
אחת התוכנות שהשתתפה במספר תחרויות היא "יוג'ין גוסטמן" (Eugene Goostman) המדמה ילד בן 13 מ[[אוקראינה]] (שאינו דובר אנגלית כשפת אם). בתחרות ב-[[2014]] טען מארגן התחרות [[קווין
== שימוש מעשי במבחן טיורינג ==
| |||