פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
←‏הקמת התנועה: הגהה, replaced: רווזיונ ← רוויזיונ
באוקטובר [[1924]] הודיע ז'בוטינסקי כי ב[[פריז]] יפתח מטה שירכז את פעילות קבוצות האופוזיציה בציונות. פניות רבות נעשו אל הקבוצה המתהווה מכל רחבי אירופה. בין ה-25 ל-30 באפריל [[1925]] התכנסה הוועידה הראשונה של הקבוצה בפריז עם נציגי אקטיביסטים מ[[ארץ ישראל]], בולגריה, יוון, [[לטביה]], [[גרמניה]], [[אנגליה]] ו[[אוסטריה]]. התקבלה בה הצעת ז'בוטינסקי כי שאיפת הציונות תהא הקמת קהילה יהודית המהווה רוב בארץ ישראל משתי גדות [[הירדן]]. כמו כן יש לבטל את פירוש הציונות של בריטניה לפי [[הספר הלבן הראשון|הספר הלבן של צ'רצ'יל]]. הוועידה החליטה כי הגוף החדש יקרא "ברית הציונים הרוויזיוניסטים".
 
הברית הרוויזיוניסטית הוכרזה כחלק מן ההסתדרות הציונית אשר שומר לעצמו את הזכות לנהל הסברה פרטית בקרב יהודים לפי השקפתו. ז'בוטינסקי נאלץ להסכים, בניגוד לרצונו ופרישתו מההסתדרות הציונית, לעמוד בראש הרשימה הרווזיוניסטיתהרוויזיוניסטית לבחירות הקרובות ל[[הקונגרס הציוני העולמי|קונגרס הציוני]]. דחף אותו לכך גם חששו מהצעת ויצמן להרחבת הרכב [[הסוכנות]] על ידי הכנסת אנשי הון יהודים שאינם בהכרח ציוניים. החלטותיה של הצה"ר בתחילת דרכה היו חידוש [[הגדודים העבריים]] כחלק מחיל המצב של בריטניה בארץ ישראל, יצירת תמיכה המונית מטעם יהודי העולם שתופנה כלפי הממשלות להגשמת הרעיון הציוני, והקמת קרן כספית לתנועה.
 
בקונגרס הציוני ה-14, שנערך בווינה ב-[[1925]], שימש ז'בוטינסקי כציר היחיד של הרוויזיוניסטים, אולם התגבשה סיעה של ארבעה צירים עם אנשי [[המזרחי]], הספרדים, ו[[הציונים הכלליים]]. בנאום שהשאיר רושם גם על מתנגדיו הכריז ז'בוטינסקי על מטרות ברית הצה"ר, מתח ביקורת על הנהלת הציונות והביע התנגדות להצעת הרחבת הסוכנות.