קורבן (יהדות) – הבדלי גרסאות

'''[[קורבן עולה|עוֹלָה]]''' – קורבן שכל בשרו '''מועלה''' על גבי המזבח, שם הוא נשרף כליל. היחיד מביא את הקורבן על פי נדבת לבו, ולעיתים גם כחובה, כגון [[עולת ראיה]] ב[[שלוש רגלים|שלוש הרגלים]]. הציבור מביא בכל יום את [[קורבן התמיד]], עולה אחת בבוקר ועולה אחת לקראת ערב. גם קורבנות המוסף הבאים במועדים כוללים קורבנות עולה. קורבן עולה בא מבקר וצאן, מן הזכרים בלבד, וכן מן העוף.

 

קורבן החטאת מיוחד באופן בו דמו ניתן על המזבח: בדרך כלל הדם ניתן על זוויות המזבח בחציו התחתון. דם החטאת ניתן על [[מזבח העולה#חלקי המזבח|קרנות המזבח]] (בליטות בגג המזבח, בארבע פינותיו), ואימוריו מוקטרים על המזבח, כבכל קורבן. בשר החטאת נאכל על ידי הכהנים בלבד, ובתחומי המקדש בלבד.<br />

במקרים מיוחדים{{הערה|[[פר העלם דבר של ציבור]], ו[[פר כהן גדול]], הבאים על הוראת הלכה מוטעית של הסנהדרין או הכהן הגדול, שגרמה לעשיית עבירה.}} קבעה התורה שדם החטאת יינתן בתוך ה[[היכל]], על [[הפרוכת]] ועל [[מזבח הזהב]], וביום הכיפורים – אף בתוך [[קדש הקדשים]]. חטאות אלו נקראות "חטאות פנימיות" או "פרים ושעירים הנשרפים". אימוריהן מוקרבים על המזבח החיצון, כבכל קורבן, אבל שאר בשרם אינו מוקטר על המזבח וגם אינו נאכל, אלא יש להוציאו אל מחוץ לעיר ולשורפו שם{{ביאור|1=שריפה זו איננה נחשבת כ"הקטרה" של קורבן, שהרי אין להקריב קורבן מחוץ למקדש, אלא זהו כעין סילוק פסולת. הדבר מתבטא בכך שהתורה קבעה ששריפה זו תהיה ב"בית הדשן", המקום שאליו מפנים בדרך כלל את האפר שהצטבר על המזבח.}}.