רמת רחל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 35:
 
== עתיקות ==
===חפירות בשנות השלושים===
 
החפירות הראשונות, מטעם [[החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה]], נערכו על ידי [[בנימין מזר]] ו[[משה שטקליס]] בתחילת שנות השלושים של המאה העשרים.{{הערה|{{דואר היום||החפירות ברמת רחל|1931/02/03|00401}}}}{{הערה|{{דבר||בעניין חפירות רמת רחל, משה שטקליס|1934/11/09|00302|מכתב למערכת}}}}{{הערה|{{דבר||תשובה בעניין החפירות ברמת רחל, בנימין מייזלר|1934/11/13|00306|מכתב למערכת}}}} בחפירות נמצאה ברמת רחל מערת קבורה מ[[ימי בית שני]], ובגבעת אליהו הסמוכה נמצאו שרידי עיר אותה זיהו עם נטופה המקראית,{{הערה|{{דואר היום||האסיפה השנתית של החברה העברית לחקירת א"י ועתיקותיה|1932/04/06|00300}}}} זיהוי שלא מקובל היום.{{הערה|[http://primage.tau.ac.il/libraries/theses/arc/002310105.pdf מהר לארמון: תהליכים בעיצוב האתר]}}הגבעה מצויה על קו פרשת המים הצר (בין [[נחל דרגה]] ו[[נחל רפאים]]) המוביל מירושלים לבית לחם וחברון, זהו צוואר בקבוק טופוגרפי על נתיב [[דרך האבות]], ולכן גם נקודה אסטרטגית לבנית מצודה ומרכז שלטוני.
===חפירות בשנות החמישים והששים===
 
בשנות החמישים החל לחפור במקום [[יוחנן אהרוני]]. בחפירות
בשנים [[1959]] -[[1962]] נתגלו שכבות מכמה תקופות. הממצאים החשובים ביותר שייכים ל[[ארמון|מצודה]], שיוחסה על ידי אהרוני לאחד מ[[מלכי יהודה]] האחרונים, בזמן שהיו [[וסאל]]ים ל[[אשור]] ול[[בבל]]. המצודה ממוקמת על גבעה בסמוך לקיבוץ ומתוארך על ידי החופר למאות ה[[המאה ה-8 לפנה"ס|שמינית]]-[[המאה ה-7 לפנה"ס|שביעית]] לפני הספירה. אהרוני זיהה את המקום כבית הכרם, אחד המקומות שבהם הדליקו משואות בסוף [[ימי בית ראשון]]:
:"העיזו בני בנימין, מקרב ירושלים, ובתקוע תקעו שופר, ועל-בית הכרם שאו משאת" ({{תנ"ך|ירמיהו|ו|א}})
===חפירות בשנות האלפיים===
 
משנת [[2004]] חוקר את האתר הארכאולוג [[עודד ליפשיץ (היסטוריון)|עודד ליפשיץ]] ומשלחת ישראלית-גרמנית. התברר שלמצודה/ארמון שלושה שלבי בנייה עיקריים, והיא שימשה כמרכז שלטוני מבוצר שבו משולב ארמון (בשלב הביניים) מאז שלהי [[ממלכת יהודה]]. את הקמת המצודה משייכים החוקרים לאחד ממלכי יהודה הווסאלים, אולי [[יהויקים]]. המצודה הייתה מוקפת חומת סוגרים, עם שער כניסה מזרחי ומנהרת סתרים בחלק הצפוני. מרכז המצודה כלל רחבה מרוצפת [[קירטון]] כתוש, ומסביבה חדרים בנויים באבני גזית וכותרות פרוטו איאוליות. בשלב שני הוסבה המצודה למרכז שלטוני של הפחוה הבבלית ובשלב השלישי מרכז שלטוני מהודר של פחוות "יהד" הפרסית (נתגלו כאן טביעות "יהד" רבות). לצידי המגדל המערבי של הארמון נחשף גן עם טרסה מפולסת מצופה אדמת גן ומערכת בריכות וצינורות שעוצבו לנוי. בדיקת פולן (אבקת פרחים) שהשתמר בטיח הברכות הצביעה על [[פרדס]] עם עצי ארז, אגוז מלך ואפילו [[אתרוג]].{{הערה|1=יובל גדות, [http://lnk.nana10.co.il/Article/?ArticleID=863179 שיחה] בתוכנית [[לונדון את קירשנבאום]], 2012-02-06}} ליפשיץ מציע שלפי הסגנון והיכולת הטכנית שמתגלים בממצאים, הארמון הוא בחלקו מ[[התקופה הפרסית בארץ ישראל]].{{הערה|1=רן שפירא, [http://www.masa.co.il/article/2512/%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%AA-%D7%A8%D7%97%D7%9C/ הארמון ברמת רחל], אתר [[מסע אחר]]}}