מועאויה הראשון – הבדלי גרסאות

מועאויה, נצר לאחת המשפחות התקיפות ב[[שבט קורייש]] - [[בני אומיה]], ואף קרוב משפחתו של הח'ליף [[עות'מאן בן עפאן]], החל את דרכו לשלטון כאשר השתתף בכיבוש [[סוריה]] מ[[האימפריה הביזנטית]] בשנת [[637]] תחת פיקודו של אחיו [[יזיד אבן אבי סופיאן]]. לאחר השלמת הכיבוש מונה יזיד למושל סוריה על ידי הח'ליף [[עמר בן אל-ח'טאב]], אך כאשר נפטר יזיד ממגפת ה[[דבר (מחלה)|דבר]], תפס מועאויה את מקומו כמושל סוריה. בין פעולותיו כמושל סוריה מועאויה חילק את סוריה לארבע ג'ונד (נפה, אימפריום): חמץ, דמשק, אורדון (ירדן) וא"יופלסטין, מועאויה ריכז את רוב ה[[ערבים]] בסוריה בערי החוף על מנת להגן עליהם מפני התקפת נגד של האימפריה הביזנטית. פיזור הערבים על פני שטח נרחב סייע גם במניעת שפיכות הדמים והמלחמות הבלתי פוסקות שאפיינו את ההתיישבות הערבית בעיראק בה רוכזו הערבים בערים [[כופה]] ו[[בצרה]]. בשנת [[644]], לאחר הרצחו של הח'ליף עמר בן אל-ח'טאב עלה לכס החליפות הח'ליף השלישי, עות'מאן בן עפאן. עות'מאן היה קרוב משפחתו של מועאויה ולכן עודד את התבססות שלטונו, בשנת [[645]] קיבל מועאויה את השלטון על צפון [[מסופוטמיה]] (ג'זירה) ויישב בו שבטים ערבים, שבטים אלו שרובם מזוהים כשבטי הקיס שיחקו תפקיד מכריע בגורמים שהיו מעורבים בנפילת שלטון בית אומיה.