הבדלים בין גרסאות בדף "המהפכה התעשייתית"

מ
קישורים פנימיים
מ (ניסוח)
מ (קישורים פנימיים)
==סיבות היסטוריות למהפכה==
[[קובץ:Triangular trade.svg|250px|ממוזער|זירות [[מסחר]] עם [[מערב אירופה]] ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]]]
היו מספר סיבות עיקריות להתפתחותה של המהפכה התעשייתית. לסיבות השונות קשר הדוק גם למקום התרחשותה הראשוני: באירופה ובראש ובראשונה בבריטניה. ההתפתחות הבולטת ביותר בבריטניה במאות שקדמו למאה השמונה עשרה הייתה התפתחותו, החל ב[[המאה ה-16|מאה השש עשרה]], של [[סחר]] בהיקף גדול בהרבה מזה שהתקיים קודם לכן. ההתפשטות הקולוניאלית הובילה את המעצמות הגדולות של התקופה, ובמיוחד [[ממלכת הבסבורג|האימפריה ההבסבורגית]] ששלטה במרכז אירופה וב[[ספרד]], לפתח מדיניות [[מרקנטליזם|מרקנטליסטית]], שעיקרה חתירה לרפד את קופות השלטון המרכזי ב[[בוליון]] - אוצרות [[זהב]] ו[[כסף (מתכת)|כסף]] - המבוססים על ייבוא זהב וכסף שנכרו בעולם החדש ועל סחר [[עבדות|עבדים]]. הכוחות החלשים יותר והריכוזיים פחות, כמו הערים העצמאיות ב[[איטליה]], ובמיוחד [[ג'נובה|גנואה]] ו[[ונציה]], [[אנטוורפן]] בבלגיה, וכן [[הולנד]] ו[[אנגליה]], נפלו לידי המעצמות הגדולות, או שהתקשו במימון [[כיבוש]] [[קולוניאליזם|קולוניאלי]] ושותפות של ממש בסחר העבדים, ולכן פנו יותר לנתיב של שימוש בסחר.
 
חולשה ראשונית זו התגלתה במהרה כמקור עוצמה - חולשת השלטון המרכזי אפשרה הופעת מספר רב של גורמים שעסקו בייצור, סחר ותעבורה, כאשר הממשל המרכזי אינו יכול לגרוף את כל הכנסותיהם. חולשת השלטון המרכזי גם גרמה לכך שידו קצרה מלכפות חסמים פנימיים בתוך המדינה על תעבורת סחורות, כפי שהיה מקובל ב[[צרפת]] ובאזורי [[גרמניה]]. אנגליה ו[[הולנד]] החלו מתחרות זו בזו על מעמד של דומיננטיות בתחום הסחר הימי, בדרכי [[שלום]] ובשורה של [[מלחמות הולנד-אנגליה|מלחמות]] במהלך המאה ה-17, כאשר אנגליה הופכת בהדרגה לכוח הדומיננטי יותר.
תרומה עקיפה, שמידת חשיבותה שנויה במחלוקת, באה מן האקלים החברתי שנוצר באנגליה ובמדינות פרוטסטנטיות אחרות. לפי [[מקס ובר]], בחיבורו המפורסם "האתיקה הפרוטסטנטית ורוח הקפיטליזם" נולד ה[[קפיטליזם]] ומתוך כך המהפכה התעשייתית, מן האתיקה הפרוטסטנטית שגרסה צייתנות, מוסר עבודה נוקשה, השקעה חוזרת של הון ותפישה המדגישה את חשיבות הפרט וזכויות הקניין — בניגוד לאתיקה הקולקטיביסטית והנהנתנית יותר המאפיינת לטענת וובר את ה[[אתוס]] הקתולי.
 
בהתייחס לאנגליה, הצביע ובר במיוחד על דחיקתם של זרמים פרוטסטנטים [[פוריטנים|פוריטניים]] ממשרות ציבוריות ומכוח שלטוני לפני מהפכת [[אוליבר קרומוול|קרומוול]] ואחרי ה[[הרסטורציה האנגלית|רסטורציה]] ב-[[1660]]. חוק ה[[קורפורציה]] משנת [[1661]], השנה שאחרי הרסטורציה, וחוק המבחן משנת [[1773]] אסרו על מי שאינם אנגליקנים לכהן במשרות ציבוריות או להתחנך ב[[אוניברסיטה|אוניברסיטאות]] של [[אוניברסיטת אוקספורד|אוקספורד]] ו[[אוניברסיטת קיימברידג'|קיימברידג']]. עובדה זו גרמה לזרמים הפוריטניים, בדומה ל[[הוגנוטים]] באירופה, לעסוק בעיקר בפעילות [[בנק]]אית, מסחרית ותעשייתית, ולפתח מערכות חינוכיות, ובמיוחד אצל ה[[אוניטריאניזם|אוניטרים]], שהדגישו במיוחד את תחומי ה[[מתמטיקה]] וה[[מדעים]].
 
בעקבות [[חוקי האיחוד של 1707]] דחפו חוקים אלו משכילים רבים להגר ל[[סקוטלנד]], שבה החינוך האוניברסיטאי היה חופשי לציבור הרחב, גורמים אלו בנוסף ל[[תנועת הנאורות]] דחפו את סקוטלנד להפוך למרכז השכלה חדש דרך תהליך ארוך שנים שנקרא [[ההשכלה הסקוטית]] והוביל להשכלה של ממציאים וכלכלנים רבים בעלי השפעה מסיבית על [[היסטוריה של המדע|התפתחות המדע]] ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]]. פילוסופים סקוטים רבים השפיעו עמוקות על התרבות והחברה האנגלית. ביניהם, [[אדם סמית]] אבי הכלכלה המודרנית, [[דייוויד יום|דייוויד יום]] מאבות ה[[אמפיריציזם]], [[ג'יימס ואט]] שנחשב לאבי [[מנוע קיטור|מנוע הקיטור]] המודרני, [[ג'יימס קלרק מקסוול|ג'יימס מקסוול]] שנחשב לאחד מהפיזיקאים הבולטים בחקר ה[[חשמל]] ו[[סרט טארטן|הראשון שהצליח לפתח צילום צבע]].
 
==סיבות משפטיות==
המצב המשפטי ששרר בבריטניה באותן שנים שהתבסס על ערכי [[המשפט המקובל]], שליטת [[הפרלמנט של בריטניה|הפרלמנט הבריטי]] וה[[משפט חוקתי|משפט החוקתי]], היה מן הגורמים המבדילים והמרכזים להתפתחות המהפכה התעשייתית בבריטניה. באותן שנים המשפט הבריטי תוצר של היסטוריה של מאות שנים של התפתחות משפטית היה מן היחידים באירופה שהכיר ברעיונות כגון [[זכויות האדם|זכויות אדם]], [[קניין רוחני]], [[רכוש|קניין פרטי]], [[חברה (תאגיד)|חברה בערבון מוגבל]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = Cambridge university|כתובת = http://journals.cambridge.org/action/displayAbstract?fromPage=online&aid=8342704&fileId=S0007680500076042|כותרת = Business History Review}}}} וקרקע פרטית. הסיבות לכך נעוצות בהיסטוריה של המשפט הבריטי.
 
את התפתחות הרעיונות הליברלים ו[[קפיטליזם|קפיטליסטים]] שאפיינה את [[מערכת המשפט הבריטית]] ניתן לקשר להתפתחות אירועים היסטוריים כגון חתימת ה[[ג'ון, מלך אנגליה|מלך ג'ון]] על ה[[מגנה כרטה]] ב[[המאה ה-13|מאה-13]] ומאוחר יותר [[מלחמת האזרחים האנגלית|מלחמת האזרחים הבריטיםהבריטית]] ו[[המהפכה המהוללת]] כמבשרות כוחו של [[הפרלמנט של בריטניה|הפרלמנט הבריטי]].
 
אחד החוקים החשובים להתפתחות חלק גדול מ[[מנוע קיטור|מנועי הקיטור]] על ידי הגנה על זכותם של ממציאים למונופול זמני על המצאתם היה [[חוק הפטנטים]]{{הערה|Statute of Monopolies
|שמאל=כן}} שחוקק ב-1624 בידי [[הפרלמנט של בריטניה|הפרלמנט הבריטי]] והכיר לראשונה בבריטניה ב[[קניין רוחני]] (אך לא לראשונה בעולם, כיוון שחוקים קודמים נחקקו ב[[הרפובליקה של ונציה|רפובליקת ונציה]] ב-1474{{הערה|Venetian Patent Statute|שמאל=כן}} ).
 
מרבית הממציאים הבריטים של [[מנוע קיטור|מנועי הקיטור]] כגון [[תומאס ניוקומן]] ו[[תומאס סייוורי|ותומאס סייוורי]] ([[מנוע הקיטור של ניוקומן|מנוע הקיטור המודרני]]), [[ג'יימס ואט]] (שכלול מנוע הקיטור של [[תומאס ניוקומן|ניוקומן]]), [[ריצ'רד טרוויתיק]] (מנוע הקיטור בלחץ גבוה), [[ג'ורג' סטיבנסון]] (רכבת הקיטור הראשונה) ובנו [[רוברט סטיבנסון]] רשמו את המנועים שפיתחו כ[[פטנט]], מה שאיפשר להם להרוויח מהפטנט בהתאם להצלחתו במשך תקופת זמן קצובה ודחף יזמים ומשקיעים נוספים להשקיע בתחום.
 
[[קובץ:Puckle gun advertisement.jpg|ממוזער|250px|ג'יימס פקל (James Puckle) בשנת [[1718]] היה הראשון ב[[הממלכה המאוחדת|בריטניה]] שנדרש לספק מפרט ל[[פטנט]] שהגיש על מכונה שיצר שהיוותה את הדגם הראשון של [[מקלע|מכונת ירייה]]]]