אנטון דרקסלר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏ביוגרפיה: קישורים פנימיים
מ ←‏ביוגרפיה: קישורים פנימיים
שורה 9:
היטלר החל לפרסם את המפלגה בפני הציבור, ב-[[24 בפברואר]] [[1920]] הוא כינס אספה שמספר משתתפיה היה גדול משמעותית ממספר המשתתפים באסיפות קודמות, הוזמנו אליה 2,000 איש. האספה צברה הדים בציבור הרחב וקארל הרר החליט לפרוש מתפקידו במפלגה כאות מחאתי. באספה זו, היטלר פירט לראשונה את המניפסט של מפלגת הפועלים הגרמנית שכלל 25 סעיפים עיקריים, אותם הגו דרקסלר, פדר והיטלר עצמו. בנאום זה היטלר נתן סמכות למפלגה לפעול בנושאים מדיניים ושיקף את מדיניות החוץ של המפלגה (ביטול [[הסכם ורסאי]], הגדלת שטחה של גרמניה, התפשטות מזרחה ושלילת אזרחותם של היהודים). באותו יום שונה שם המפלגה למפלגה הנאצית.
 
עד לשנת [[1921]], היטלר כבר היה למנהיגה הבלתי מעורר של המפלגה. ביוני 1921, כאשר היטלר ואקרטו[[דיטריך אקרט]] היו במסע לגיוס כספים ב[[ברלין]], פרץ מרד בסניף המפלגה במינכן. חבריה הבכירים של המפלגה רצו להתמזג עם [[המפלגה הסוציאליסטית הגרמנית]] היריבה. היטלר חזר למינכן ב-[[11 ביולי]] ובזעם הגיש את התפטרותו. בכירי המפלגה הבינו שהתפטרות הדמות הציבורית המוכרת ביותר של המפלגה וכן הדובר הראשי שלה תוביל להתמוטטות המפלגה. היטלר הצהיר שהוא יחזור לשורות המפלגה בתנאי שהוא עצמו יחליף את דרקסלר בתפקיד יושב ראש המפלגה, ושמטה המפלגה הראשי יישאר במינכן. הבכירים הסכימו לתנאיו. הוא הצטרף למפלגה מחדש כחבר מספר 3,680. דרקסלר קיבל תפקיד סמלי של נשיא המפלגה והוא עזב אותה בשנת [[1923]].
 
סיום חברתו במפלגה הגיעה עם הוצאת המפלגה הנאצית מחוץ לחוק לאחר ניסיון [[הפוטש במרתף הבירה|הפוטש הכושל במרתף הבירה]], אירוע שבו דרקסלר לא לקח חלק. בשנת [[1924]] נבחר לעמוד בראש הפרלמנט הבווארי עבור מפלגה אחרת, שבה כיהן כסגן נשיא עד לשנת [[1928]]. לא היה לו חלק גם בייסודה מחדש של המפלגה הנאצית בשנת [[1925]], והוא חזר לשורותיה רק לאחר עלייתו של היטלר לשלטון בשנת [[1933]]. הוא קיבל את "[[עיטור הדם]]" של המפלגה בשנת [[1934]] ולעיתים השתמשו בו לצורכי תעמולה עד לשנת 1937, אך הוא מעולם לא קיבל עמדה של כוח במפלגה או מילא תפקיד מהותי בה. מת במינכן בפברואר [[1942]].