מיין קאמפף – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תוכנו של הספר: תיקון קישור
שורה 53:
המאבק בין העמים הוא על "מרחב מחיה" כאשר כיוון התפשטותה הראוי של גרמניה הוא לעבר המזרח, אל שטחי הדגן של [[אוקראינה]] ומקורות הנפט והמחצבים של [[הקווקז]]. כאן תבוא ההתנגשות ההיסטורית עם הארכי אויב - היהודי בתחפושתו הבולשביקית, אשר הצליח להשתלט, אליבא דהיטלר, על המוני האדם חסרי הבינה הסלאבים והמונגולים ולאחד אותם לכלל המדינה המודרנית של [[ברית המועצות]].
 
היריעה הרחבה של האנטישמיות של היטלר הופיעה רק ב"מיין קאמפף". בספר בא לידי ביטוי הממד ה[[אפוקליפטיקה|אפוקליפטי]] של המאבק נגד היהודים. קרוב לודאי שהיה זה פרי התרומה האידאולוגית של [[דיטריך אקהארטאקרט|דיטריך אֵקַרט]], סופר, עורך עיתון, מחבר פמפלטים, אלכוהוליסט ומכור לסמים, שהיטלר נפגש עמו בסוף 1919 או 1920 ואמר עליו מאוחר יותר: "הוא האיר את עינינו ככוכב קוטב... מבחינה אינטלקטואלית הייתי באותם ימים כתינוק שיונק מבקבוק". אקרט מת על יד [[ברכטסגאדן]] בערב חג המולד 1923 והיטלר הקדיש לו את "מיין קאמפף", בנוסף לחבריו שנהרגו בפוטש של אותה שנה.{{הערה|[[שאול פרידלנדר]], '''גרמניה הנאצית והיהודים''': שנות הרדיפות, 1939-1933; תרגמה מאנגלית [[עתליה זילבר]]; [[ספרית אפקים]], הוצאת עם עובד, תל אביב 1997; עמ' 120.}}
 
היטלר מציג חזון של קץ העולם בגין מעשיו של היהודי (עמ' 65): "אם ינצח היהודי את עמי תבל בעזרת האני־מאמין המרקסיסטי שלו, אזי יהיה ניצחונו אות לגסיסת האנושות, וכדור הארץ ישוב לנוע באֶתֶר ריק מאדם, כמו לפני שנים".