שידור רדיו בישראל – הבדלי גרסאות

בשנת [[1990]] יצאנחקק חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו התש"ן - 1990 המסדיר את הקמתן של תחנות רדיו אזורי המופעלות על ידי בעלי זיכיון פרטיים, ואינן ממומנות בעזרת [[אגרת הרדיו והטלוויזיה]] אלא בדרך מסחרית (מכירת זמן פרסום), תחת פיקוח ציבורי. לפי החוק הזיכיון מוענק לארבע שנים בהליך של מכרז. המועצה רשאית להאריך את הזיכיון ללא מכרז לשתי תקופות נוספות של ארבע שנים כל אחת, לפי שיקול דעתה, בהתאם לביצועי בעל הזיכיון.

בתחילתבדצמבר שנות1994 ה-90פורסמו החלהמכרזים הגלהראשונים הראשוןלתחנות שלרדיו היווצרותאזורי, ובתום הליך המכרז נבחרו ארבע התחנות שעלו לאוויר ב-1 בספטמבר 1995. תחנות רדיוששידרו אזוריות,לאזורים אחתירושלים מהןרבתי לדוגמה{[[רדיו היאירושלים]]), המרכז ([[רדיו ללא הפסקה]].), ובשנתחיפה והמפרץ ([[1995רדיו חיפה]]) החלואילת הגל([[רדיו קול הים האדום]]). בדצמבר 1995, התפרסם גל מכרזים השני שללמתן היווצרותזיכיונות תחנותלשידורי רדיו אזוריותאזורי (גל 2), אחתבעבור מהןשמונה לדוגמהאזורים היאנוספים: [[רדיותחנה תלבשפה אביב]]הערבית שנוסדהבצפון, בשנתאזור העמקים, הכרמל והמפרץ, עמק חפר, השרון, גוש דן, תחנה דתית בגוש דן ושפלת יהודה. תחנות שהחלו לשדר במהלך [[1996]] ו-1997. "[[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]]" חילקה את התדרים (המצומצמים) בין תחנות הרדיו האזוריות ולכל תחנה יש לפחות תדר [[אפנון תדר|FM]] אחד משלה{{הערה|{{העין השביעית|שלומית טבת|רדיו אזורי בישראל: הכללים|234873|1 בפברואר 2017}}}}.