הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סגנון תגיות: חשד למילים בעייתיות עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
שורה 50:
== היסטוריה ==
=== מלחמת העולם השנייה ועליית הקומוניזם ===
באוגוסט [[1944]] [[מיכאי הראשון, מלך רומניה]] (אשר נתמך על ידי המפלגות הגדולות) הפיל את שליט רומניה [[יון אנטונסקו]]. בכך רומניה עברה צד- מ[[מדינות הציר]] ל[[בעלות הברית]]. המעבר הוביל לפלישה גרמנית. הכוחות הגרמניים לחמו אל מול רומניה שנתמכה על ידי כוחות [[ברית המועצות|סובייטים]], שראו ברומניה לא שותפה, אלא שטח כבוש. אמנם המפלגה הקומוניסטית לקחה חלק מועט בממשלותיה הראשונות של רומניה, אך המצב החל להשתנות במרץ [[1945]], עם מינויו של [[פטרו גרוזה]] מהשמאל הקומוניסטי
לאחר המינוי התפתחה מתיחות בין גרוזה למלך, מתיחות שגדלה לכדי מהומות שגבו את חייהם של עשרות אנשים בנובמבר 1945. לבסוף [[הצבא האדום]] דיכא את המהומות והשליט סדר. ממשלתו של גרוזה החלה בביצוע רפורמות רבות, ביניהן מתן [[זכות בחירה לנשים]] וחיזוק השליטה הסובייטית על רומניה. בבחירות שהתקיימו ב-[[19 בנובמבר]] [[1946]] המפלגות הקומוניסטיות קיבלו 84% מהקולות. לאחר הבחירות נשמעו קולות רבים שטענו כי התקיימו זיופים וניסיונות להסיט קולות למפלגה הקומוניסטית.
שורה 57:
=== הרפובליקה העממית הרומנית ושלטונו של גאורגיו-דז' ===
השנים הראשונות של המשטר הקומוניסטי התאפיינו במעצרים רבים. ב-[[11 ביוני]] [[1948]] הולאמו כל הבנקים והעסקים הגדולים. בהנהגה הקומוניסטית פעלו שלוש סיעות חשובות, כולן [[סטליניזם|סטאליניסטיות]]. ההבדלים העיקריים היו למעשה הבדלים אישים יותר מאשר הבדלים פוליטיים או פילוסופיים עמוקים. בשנה זו [[גאורגה גאורגיו-דז']] החל לשלוט במדינה כ[[דיקטטורה|דיקטטור]]. הוא לא היה מרוצה מהרפורמות שהנהיג [[ניקיטה חרושצ'וב]] בברית המועצות לאחר מותו של [[יוסיף סטלין]]. הוא סגר את מחנות העבודה הגדולים ביותר ברומניה ועצר את הקיצוב ואת שכר העובדים. בתקופה זו חלה התמרמרות ציבורית על כך ששטחים מרומניה ההיסטורית עברו ל[[הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית המולדובנית|מולדובה הסובייטית]]. בתקופה זו רומניה בהנהגת גאורגיו-דז' הייתה עצמאית ולאומנית יותר. גאורגיו-דז' הזדהה מאוד עם הסטליניזם, הזדהות שגרמה למחלוקות עם ברית המועצות. גאורגיו-דז' אף הצהיר שרומניה תוכל לפתח יחסים דיפלומטיים עם כל מדינה
בתי הכלא היו מלאים באסירים פוליטיים, ונוצרה מערכת חדשה של מחנות עבודה בכפייה בהשראת ה[[גולאג]]ים הסובייטים. בתי כלא מרכזיים הוקמו ב[[פיטשט]] וב[[גרלה]]. מחנות עבודה בכפייה הוקמו במכרות עופרת וב[[הדלתה של הדנובה|דלתה של הדנובה]]. ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]] השלטון ביצע [[הגליות לברגאן|הגליות המוניות]] מ[[באנאט]] (ליד הגבול עם [[יוגוסלביה]]) ל[[ברגאן]]. כ-45,000 איש הוגלו בכוח לאזורים אלו.
גאורגיו-דז' התפטר מתפקידו כמזכ"ל המפלגה הקומוניסטית בשנת [[1954]], אך שמר על תפקידו כראש ממשלה. בשנת [[1955]] הצטרפה רומניה ל[[ברית ורשה]], דבר שהוביל לחיזוק היחסים עם ברית המועצות. למרות ההצטרפות לברית, רומניה השתדלה שלא לקיים תרגילים צבאיים על שטחה ולא להשתתף בתמרונים שכאלו במקומות אחרים. בשנת 1956 החלו מהומות והפגנות אנטי- סובייטיות בפולין, ואף פרץ [[המרד ההונגרי|מרד הונגרי]] כנגד השליטה הסובייטית. גאורגיו-דז' חשש שהמהומות האנטי-סובייטיות יחלחלו גם לרומניה, ולכן נקט באמצעים קיצוניים שכללו רדיפה ומאסר של חשודים, בעיקר ממוצא הונגרי. הוא גם דגל בהתערבות סובייטית מהירה, וברית-המועצות חיזקה את נוכחותה הצבאית ברומניה, בעיקר לאורך הגבול ההונגרי.
ההתנגדות האנטי-קומוניסטית הייתה אף היא מאורגנת מאוד. אנשים רבים שהתנגדו לממשל נטלו נשק והקימו קבוצות [[פרטיזנים|פרטיזניות]], המונות 10–40 איש. ההתנגדות זו נמשכה עד תחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]]. צורה אחרת ולא אלימה של ההתנגדות לקומוניזם
לאחר שברית המועצות פלשה להונגריה וגרמה לחיזוק המשטר הקומוניסטי, ראש ממשלת הונגריה המודח [[אימרה נוג']] נכלא מצפון לבוקרשט. בבוקרשט הוא נחקר ועונה על ידי הסובייטים והשלטון הרומני. לבסוף הוא הוחזר ל[[בודפשט]], ושם [[הוצאה להורג|הוצא להורג]]. בעקבות התסיסה אל מול הונגריה, החלה רומניה לחסל את החינוך ההונגרי במדינה, והפכה אותו לבעל אופי רומני יותר.
שורה 72:
גאורגיו-דז' נפטר בשנת [[1965]] מנסיבות לא ברורות, ככל הנראה בדרכו לניתוח ב[[מוסקבה]]. לאחר מאבקי כוח רבים, [[ניקולאה צ'אושסקו]] התמנה למחליפו. צ'אושסקו המשיך את דרכו הדיפלומטית של גאורגיו-דז'- התנגדות להגמוניה הסובייטית וחיזוק הקשר עם מדינות מחוץ למזרח אירופה. ההשפעה הסובייטית על התרבות הרומנית פסקה, ורומניה החלה ליצור קשרים תרבותיים ודיפלומטיים אף עם מדינות המערב.
בשנותיו הראשונות, היה צ'אושסקו פופולרי מאוד, הן ברומניה והן בחו"ל. הסחורות החקלאיות היו בשפע ומוצרי הצריכה החלו להופיע שוב. הוא אף גינה את [[הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה]] בשנת [[1968]]. אמנם המוניטין שלו בתוך רומניה נשחק במהירות, אך המוניטין שלו מחוץ למדינה התחזק מאוד. זאת בעקבות הקו המדיני העצמאי
כתוצאה מ[[ריבוי טבעי]] נמוך, צ'אושסקו הפעיל מדיניות אגרסיבית שכללה הוצאה של ה[[הפלה מלאכותית|הפלות מלאכותיות]] אל מחוץ לחוק ואפליה משפטית נגד אנשים ללא ילדים. מדיניות זו
מבחינה כלכלית, צ'אושסקו המשיך במדיניות ה[[תיעוש]] של קודמו. בשנים [[1951]]–[[1974]] גדל התוצר התעשייתי ברוטו בשיעור שנתי ממוצע של 13 אחוזים ברוטו. באמצע [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] השלטון ביצע פרויקטים רבים של שימור ופיתוח של בוקרשט. העיר הורחבה בעיקר לכיוון דרום, מזרח ומערב. שכונות מגורים בצפיפות גבוהה נבנו בפאתי העיר. באותן השנים אף הוקמה מערכת [[רכבת תחתית]]. מיזמי הפיתוח הרבים נפגעו כתוצאה מ[[רעידת אדמה]] שהתרחשה בשנת [[1977]]. באותן השנים השלטון קיים מדיניות אדריכלית בהשראת [[קוריאה הצפונית]]. מדיניות זו כללה את הריסתם ושחזורם של כפרים, עיירות וערים קיימות, במדיה מלאה או חלקית, במטרה מוצהרת להפוך את רומניה ל"חברה סוציאליסטית מפותחת ". המדיניות כללה בנייה מסיבית וצפופה.
מגמת הצמיחה נמשכה עד אמצע [[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]]. השכר
האמצעים במיכון ובכימיה של החקלאות סייעו להגדלת תפוקת התוצרת החקלאית. בשנת [[1950]] נאספו למעלה מ -300 ק"ג דגנים לאדם, ואילו בשנת [[1982]] עלה הסכום לטון. ייצור הבשר עלה מ -29.5 ק"ג לאדם ל -100 ק"ג. בסוף שנות השמונים, דו"ח [[האומות המאוחדות|האו"ם]] לפיתוח אנושי סיווג את רומניה כבעלת התפתחות אנושית גבוהה. תוחלת החיים הייתה 71 שנים, שיעור [[אוריינות|האוריינות]] עמד על 96%, וה[[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג]] הריאלי לנפש עמד על 3000 $.
בשנותיה האחרונות של רומניה הקומוניסטית, התחזקה השליטה הטוטליטרית של השלטון על החברה. הצנזורה התרחבה, וכך גם כוחה של המשטרה החשאית. בשנים אלו הגיע לשיא [[פולחן אישיות|פולחן האישיות]] של צ'אושסקו, ודיוקנאות שלו נתלו בכל רחוב ובניין ציבורי. כתוצאה מכך, חלה ירידה ניכרת בהכנסות התיירות, ומספר התיירים הזרים שביקרו ברומניה ירד ב -75%.
שורה 88:
עם החלת מדיניות ה[[פרסטרויקה]] וה[[גלאסנוסט]] בברית המועצות על ידי [[מיכאיל גורבצ'וב]], המדיניות הסטליניסטית של רומניה נראתה לא רלוונטית. אם בעשורים הקודמים המערב נטה להתעלם מהפגיעה בזכויות אדם תמורת סחר, התעלמות זו פסקה עם ההתקרבות לסיום [[המלחמה הקרה]]. ב-[[15 בנובמבר]] [[1987]] החלו מהומות אנטי קומוניסטיות ב[[בראשוב]]. למרות המתחים הפנימיים, הצליחה רומניה לשלם את כל חובותיה החיצוניים (שעמדו על כ-11 מיליארד דולר) במרץ [[1989]], קודם לתחזיות השלטון. ב-[[14 בנובמבר]] צ'אושסקו נבחר מחדש באופן רשמי למזכיר הכללי של המפלגה הקומוניסטית בוועידה ה-14 של המפלגה. בדצמבר התחזקו המהומות.
ב-[[17 בדצמבר]] פרצו מהומות המוניות ב[[טימישוארה]]. בנסיון להכניע את המהומות,
==קישורים חיצוניים==
|