נקניק – הבדלי גרסאות

המילה חודשה על ידי [[אליעזר בן־יהודה]], שכותב עליה במילונו כי היא נהוגה בדיבור העברי בארץ ישראל. יש המוצאים את מקור המילה בתלמודב[[תלמוד ירושלמי|תלמוד הירושלמי]] ([[ארמית גלילית]]) שבו מופיע "נוקניקה": {{ציטוטון|1=נוקניקה אישתכח בכנישתא דבולי. אתא עובדא קומי ר' ירמיה. אמר: יחכמון סיקייריא עבידתהון"|2=תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, דף נ', עמוד ג'}}. ופירש "המעריך": "נוקניקה - שהם בני מעיים ממולאים בשר שנחתך דק דק"{{הערה|מצוטט בספר [[פרי חדש]] על השו"ע, חלק יורה דעה סימן סג.}}. [[תרגום חופשי]] של הקטע בירושלמי: "'''נוקניק''' נמצא בבית הכנסת של [בניין] המועצה העירונית. בא המעשה לפני ר'[[רבי ירמיה]]. אמר: יזהו עושי הנקניקים את סחורתם".

היו שזיהו את ה"נוקניק" התלמודי כ"קנקן" (של יין). אך חוקרים מאוחרים (
{{הערה|יסטרוב, קראוס וסוקולוף)}} מזהים את המילה בתלמוד כנקניק בשר. המילה נשאלה ככל הנראה מהמילה היוונית '''Λουκάνικα''', סוג של נקניק שקיבל את שמו משום שהומצא על ידי אנשי חבל לוקניה (Lucania) שבדרום איטליה. ואכן בכתב יד עתיק של התלמוד הירושלמי שנתגלה בגניזתב[[גניזת קהיר]] הנוסח אינו "נוקניקא" אלא "לוקניקה".