חומר תשמורת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''חומרי תשמורת''' הם חומרים עתירי [[אנרגיה]] המורכבים מ[[מולקולה|מולקולות]] גדולות, אשר נוצרות בתאי [[צמח]]ים ו[[בעלי חיים]], ומשמשים כמאגרי אנרגיה המגיעים לכלל שימוש בשלבים מאוחרים יותר במידת הצורך. חומר המיוצר ומפורק על ידי אותו צמח למטרת שמירת האנרגיה, נחשב כ"חומר תשמורת".
התכונות של חומרי התשמורות הן:
[[עמילן]] הוא חומר התשמורת העיקרי בצמחים, ה[[פוטוסינתזה]] מייצרת [[גלוקוז]], המצטבר ב[[פקעת|פקעות]] ו[[זרע (בוטניקה)|זרעים]], ובהמשך מתפרק חזרה לגלוקוז המהווה מקור אנרגיה חשוב לצמח. בבעלי חיים משמשים [[שומנים]] כחומרי תשמורת, וכן [[גליקוגן]] הנאגר ב[[כבד]] וב[[שרירים]], ומתפרק בעת הצורך לגלוקוז כדי להזין את [[תא
▲1. הגוף יודע לבנות אותו.
▲2. הגוף יודע לאגור אותו.
▲3. הגוף יודע לפרק אותו. (זו הסיבה ש[[תאית]] '''אינה''' חומר תשמורת בצמחים כי הצמחים אינם מסוגלים לפרק אותה)
▲4. מסיסות נמוכה מאוד במים.
▲[[עמילן]] הוא חומר התשמורת העיקרי בצמחים, ה[[פוטוסינתזה]] מייצרת [[גלוקוז]], המצטבר ב[[פקעת|פקעות]] ו[[זרע (בוטניקה)|זרעים]], ובהמשך מתפרק חזרה לגלוקוז המהווה מקור אנרגיה חשוב לצמח. בבעלי חיים משמשים [[שומנים]] כחומרי תשמורת, וכן [[גליקוגן]] הנאגר ב[[כבד]] וב[[שרירים]], ומתפרק בעת הצורך לגלוקוז כדי להזין את [[תא|תאי]] ה[[גוף]]. חשיבות נוספת לחומרי התשמורת היא בשמירה על איזון רמת הגלוקוז בדם, כך שבעת רוויה בו, הוא הופך לחומר התשמורת, ובעת מחסור משלים הגוף את החסר מהחומרים.
==קישורים חיצוניים==
| |||