|
==צעדים מנהליים חרף חזקת החפות==
במקרים שונים חזקת החפות אינה מונעת נקיטת צעדים מנהליים, אף כאלה שהם בלתי הפיכים, נגד חשוד בפשע:
* הפעלת הסמכות ל[[הריסת בתים בסכסוך הישראלי-פלסטיני|הריסת ביתו של מחבל]], מכוח {{סחפ|תקנות ההגנה (שעת חירום)|סעיף 119|תקנה 119 ל[[תקנותלתקנות ההגנה (שעת חירום)]]}}, אינה מותנית בהרשעתו של המפגע בדין הפלילי, אלא די בכך שבפני המפקד הצבאי המורה על כך הונחו ראיות מנהליות, המניחות את דעתו כי העבירה בוצעה על ידי תושב הבית המיועד להריסה.{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14045970.c03|סוג=בג"ץ|עותר=מוחמד חסאן חליל עואודה ואחרים|משיב=המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית|ניתן ב=31 בדצמבר 2014}};{{ש}}{{פס"ד עליון|קישור=18041770.A02|סוג=בג"ץ|עותר=נסרין קבהא ואחרים|משיב=המפקד הצבאי לאזור הגדה המערבית|ניתן ב=7 ביוני 2018}}}}
* ב[[{{סחפ|חוק שירות המדינה (משמעת)]], תשכ"ג-1963}}, ניתנה ל[[נציב שירות המדינה]] הסמכות להשעות מתפקידו עובד מדינה שהוגשה נגדו קובלנה על עבירת משמעת או שנפתחה נגדו [[חקירה פלילית]].
* סעיף 19א ל[[{{סחפ|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)]], התשלתשל"ה-1975|סעיף 19א}}, קובע הקמתה של ועדה שמטרתה: "הוגש כתב אישום נגד ראש [[רשות מקומית|רשות]] במהלך כהונתו או תלוי ועומד נגד ראש רשות [[כתב אישום]] שהוגש לפני תחילת כהונתו, בין שהעבירה נעברה בזמן שכיהן כראש רשות ובין לפני שהחל לכהן כראש רשות, רשאית הוועדה לבחינת [[השעיה]], לבקשת [[היועץ המשפטי לממשלה]] ולאחר שנתנה לראש הרשות הזדמנות להשמיע את טענותיו, להשעות את ראש הרשות מכהונתו, אם סברה כי מפאת חומרת האישומים המיוחסים לו בכתב האישום אין הוא ראוי לכהן כראש הרשות."{{הערה|{{ויקיטקסט חוק|חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)|צלמית=לא}}}}
* בהתאם לפסיקת [[בג"ץ]] בענייניהם של ה[[שר]] [[אריה דרעי]] ו[[סגן שר|סגן השר]] [[רפאל פנחסי]], נושאי משרות אלה אינם יכולים להמשיך ולכהן בהן כאשר הוגש נגדם כתב אישום. כלל זה אינו חל על [[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]], שרשאי להמשיך בתפקידו גם לאחר שהורשע.{{הערה|{{הארץ|עמנואל גרוס|אפילו אם יוגש נגדו כתב אישום|1.4331780|8 באוגוסט 2017}}}}
| 