עיכבון – הבדלי גרסאות

{{סחפ|חוק המיטלטלין|סעיף 11 לחוק המיטלטלין}} קובע את קיומה של זכות עכבון, אך אינו קובע מתי קיימת זכות כזו.

זכות העיכבון מוכרת במשפט הישראלי במספר הקשרים, כגון זכותו של [[חוזה|קבלן]] לעכב בידו נכס שמכר לו מזמין העבודה עד לתשלום עבור שירותיו, האמורה בסעיף 5 לחוקב{{סחפ|חוק חוזה קבלנות|סעיף 5}}, או הזכות המופיעה בסעיףב{{סחפ|חוק המכר|סעיף 31 לחוק המכר}}, זכותו של מוכר לעכב את הממכר עד תשלום מלוא המחיר, כנגדה עומדת זכותו של הקונה לעכב את הממכר אם זה כבר נמסר לידיו, ועליו להחזירו למוכר, עד קבלת כספו בחזרה. כמו כן צדדים להסכם רשאים לקבוע זכות עכבון בהסכם ביניהם.

{{סחפ|חוק המיטלטלין|סעיף 11 לחוק המיטלטלין}} המגדיר את העיכבון כזכות על פי דין, בשילוב סעיף 1 לפקודת{{סחפ|פקודת פשיטת הרגל|סעיף 1}}, מבהירים את 2שני פניה של זכות העיכבון:

1. '''הפן הפרוצדורלי''': האפשרות לנושה לעכב פיזית נכס שאינו שלו בגין אי תשלום המגיע לו והכל מבלי שיסתכן באחריות נזיקית בעוולת עיכוס נכס שלא כדין.

2. '''הפן הבטוחתי''': מכוחו מהווה בעל העיכבון נושה מובטח בפירוק או פשיטת רגל (לא תקף לגבי עכבונות ציבוריים אלא רק על עכבון פרטי)

החוק הישראלי, בסעיףב{{סחפ|חוק המיטלטלין|סעיף 11 לחוק המיטלטלין}}, מכיר בזכות עכבון בתנאים הבאים:

העכבון זו זכות לעכב, להבדיל ממשכון שזה זכות לממש. כלומר, בעיכבון אין זכות למעכב לפנות להוצל"פ על מנת לממש את הנכס ולהיפרע מהתמורה. הזכות לעכב אפקטיבית רק אם שווי הנכס המעוכב עולה על גובה החוב, אחרת לא יהיה לחייב תמריץ לשלם. מלבד זאת, משכון ניתן ליצור רק בהסכמת 2שני צדדים לעומת עכבון שיכול להיווצר גם מכוח הדין.

סעיף 1 לפקודת{{סחפ|פקודת פשיטת הרגל|סעיף 1}} בחוק הישראלי מקנה לבעל העיכבון מעמד של נושה מובטח בפירוק או פשיטת רגל (לא תקף לגבי עכבונות ציבוריים אלא רק על עכבון פרטי).

באותו פס"ד נקבע גם כי זכות העיכבון היא קניינית וגוברת על משכון במצב של חדל"פ או פשיטת רגל משני טעמים: 1. להבטיח חיי מסחר תקינים- תיקונים שוטפים הם הכרחיים. 2. תיקון הנכס והשבחה- הקבלן משפר אותו ולכן יש לו עדיפות בנכס.

'''סע'סעחף 11(א) לחוק המטלטל'''יןהמטלטלין מגדיר מהי זכות העכבון- עיכבון הוא זכות על פי דין לעכב מיטלטלין כערובה לחיוב עד שיסולק החיוב (למרות שבסע' 11(ה) נאמר כי זכות העכבון יכולה להיות גם מכוח הסכם ולכן זוהי לא הגדרה מלאה).

'''סע'סעיף 11(ב)''' קובע כי אם עלה שווי המיטלטלין המעוכבים על שווי החיוב במידה בלתי סבירה, זכאי החייב לשחרור מקצת המיטלטלין אם הם ניתנים להפרדה לחלקים. אם המטלטל המעוכב שוויו רב מאד לעומת החוב של החייב הנושה צריך לבוא לקראת החייב ולשחרר מהחזקתו חלק מהחפץ (אם זה אפשרי, כמובן).

'''סע'סעיף 11(ג)''' קובע כי החייב זכאי לשחרר את המיטלטלין מן העיכבון במתן ערובה מספקת אחרת לסילוק החיוב- סע' שמחיל תום לב על הזכות לעכב, אם החייב מעוניין להחליף את הנכס מכל סיבה שהיא אין להתאכזר אליו ולסרב אלא יש לאפשר לו לעשות זאת, כל עוד לערובה החלופית השווי זהה או קרוב מאד לנכס המקורי שעוכב.

'''סע'סעיף 11(ד)''' קובע שאם הוציא הנושה מרצונו את המיטלטלין המעוכבים משליטתו, יפקע העיכבון. מכאן ניתן ללמוד כי החזקה בחפץ המעוכב היא תנאי לעכבון, ברגע שהנושה אינו מחזיק פיזית בנכס הוא מאבד את עדיפותו בנכס ובכך את הכוח שהעכבון נותן לו- אין לזכות שלו משמעות יותר.

'''סע'סעיף 11(ה)''' קובע כי מקום שיש עיכבון במקרקעין, יחולו הוראות סעיף זה גם עליו; כן יחולו הוראות סעיף זה על עיכבון על פי הסכם, כשאין בהסכם הוראות אחרות לעניין הנדון. למרות שחוק זה הוא חוק המטלטלין ולכן חל בעיקרו על מטלטלין, בס"ק ה' יש הוראה יוצאת דופן שעוסקת במקרקעין- הוראות סע'סעיף 11 יחולו גם על עכבון זה. ס"ק זה גם מזכיר לראשונה עכבון הסכמי ומחיל גם עליו את הוראות סע'סעיף 11 אך מסייג וקובע כי במידה ונקבע בהסכם הוראות אחרות הולכים לפי ההסכם. זה מראה שזכות העכבון אינה רק זכות כדין לעכב נכס כערובה לחיוב לפי סע'סעיף 11(א) אלא עכבון נוצר גם מכוח הסכם. '''בפס"ד ש"א (מחוזי חי') 11197/03 תעשיות אלקטרוכימיות (1952) בע"מ''' סע'סעיף 11(ה) פורש כך שכאשר מדובר בעיכבון הסכמי, הצדדים יכולים לבחור לקבוע כי מדובר בעיכבון כללי, להבדיל מעיכבון מיוחד. עכבון כללי אינו מחייב קשר ישיר בין החיוב הכספי ובין הנכס המעוכב, וזה מאפשר לנושה לעכב כל נכס על מנת להבטיח סילוק חובות אחרים בגין שירותים אחרים שנתן הנושה לחייב. 

* אליעזר הללה, [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/skira.asp?id=183 על זכות העיכבון], [[פרשת בא]], תשע"א, אתר דעת

* זכות העיכבון בראי ההלכה הפסוקה או: על הפן הקנייני של העיכבון, קאופמן איתן

* פרופ' נ' זלסמן, עיכבון ([[הוצאת רמות]] אוניברסיטת ת"א 1998) 277

* [[עו"ד אייל כהן, זכות העיכבון בעת חדלות פירעון (הוצאת בורסי 2016)]]