חגי ישראל ומועדיו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 114:
לפורים מוקדשת [[מסכת מגילה]]. לחנוכה אין מקור, ולמעשה רוב דיני חז"ל מובאים בגמרא.{{הערה|{{בבלי|שבת|כא}} - [[:s:שבת כג ב|כג]], בעיקר מפורסמת סוגיית "מאי חנוכה" המובאת ב{{בבלי|שבת|כא|ב|ללא=שם}}}} סיפור חנוכה מתואר ב[[הספרים החיצוניים|ספרים החיצוניים]] [[ספר מקבים|מקבים]]. דיני התעניות מצויים ב[[מסכת תענית]].
 
==מועדים אזרחייםממלכתיים==
[[קובץ:Jerusalem DSC 0800 (8936706474).jpg|שמאל|ממוזער|260px|בית מקושט ב[[דגל ישראל|דגלי ישראל]] לכבוד יום העצמאות.]]
{{הפניה לערך מורחב|מדינת ישראל#חגי המדינה}}
 
בעת החדשה קבעהקבעו הכנסת את [[ה' באייר]], יום עצמאות המדינה, כחג אזרחילאומי, ובין היתר קבעה אותו כ[[יום שבתון]]. עם הזמן נקבע גם יום שמחה נוסף, [[יום ירושלים]], שחל ביום [[כ"ח באייר]], היום שבו שוחרר ה[[כותל המערבי]] על ידי צה"ל ב[[מלחמת ששת הימים]]. [[הרבנות הראשית לישראל]] קבעה את [[יום העצמאות]] ו[[יום ירושלים]] כימי שמחה והודיה והנהיגה בהם תפילות הודיה (כגון קריאת פרקי "[[תפילת הלל|הלל]]" ו[[תפילה לשלום המדינה]]), אולם [[יהדות חרדית|יהודים חרדים]] סירבו להכיר בהם (בפרט ביום העצמאות) כמועדים דתיים.
 
בשנת 1950, קבעה [[הרבנות הראשית]] את [[יום הקדיש הכללי]] כיום זיכרון עבור קורבנות [[השואה]].