נוסח אשכנז – הבדלי גרסאות

בעוד שיהודי ספרד דחו את ה[[פיוט]]ים של משוררי ארץ ישראל הקדומים (כדוגמת [[יניי]] ו[[אלעזר בירבי קליר|הקליר]]), יהודי אשכנז נטו לקבלם, ואף חיברו פיוטים נוספים במתכונתם של אותם פייטנים. ביחס לאמירת הפיוטים קיים הבדל מהותי לא רק בין מזרח אירופה למערבהּ, אלא גם בין הקהילות השונות שהתקיימו בכל אחד משני האזורים הללו: דומה כי כמעט לכל עיר באירופה, בה הייתה קיימת קהילה ותיקה, ישנו מנהג מיוחד ביחס לפיוטים. בשל גורמים היסטוריים ([[מהפכת הדפוס]], ההגירה לעולם החדש, [[השואה]] והקמת [[מדינת ישראל]]) כמעט ונעלמו כל המנהגים הללו, והתקבל ברוב הקהילות נוסח אחיד של פיוטים, המודפס ב[[מחזור תפילה|מחזורים]] כ"נוסח אשכנז (המזרחי)", למרות שהיו קהילות בגרמניה שהמשיכו להתפלל לפי נוסח אשכנז המערבי, ועד היום יש קהילות בודדות שממשיכיםשממשיכות במנהג זה. {{הערה|עיין לדוגמא באתר של [https://www.kajinc.org/about/minhagim קהל עדת ישורון בניו יורק], שכתוב שהקהילה נוהגת לפי מנהגי פרנקפורט. יש לציין שאכן היו מנהגים ייחודיים שהגיעו לדפוס, כגון מנהג וורמייזא, שנדפס בפפד"מ ב-1714 (וזמין [http://www.hebrewbooks.org/42658 בהיברובוקס]), ונדפס עוד פעם אחת בזולצבאך ב-1737. וכן הקטנטרס של מנהג פוזנן נדפס כמה פעמים, עיין לדוגמא [http://www.hebrewbooks.org/34872 בהיברובוקס] (חסרים כמה עמודים בסריקה).}} כיום ניכרת השמטה רבה של הפיוטים שנאמרו בעבר במנהג אשכנז ברוב הקהילות השומרות על נוסח זה, ורק במספר קהילות בודדות אומרים פיוטים כמנהג הקדמון.