שדרות רוטשילד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 46:
נתיב מהלכן של שדרות רוטשילד הוא בצורת האות נ ואורכן כקילומטר וחצי. חלקה הדרומי של השדרה משתרע בכיוון מערב-מזרח בניצב ל[[חוף תל אביב|חוף הים]] והיא מתעקלת צפונה, כך שהמשכה, שנבנה מאוחר יותר, הוא בכיוון דרום-צפון. השדרה נמתחת מגבולה המזרחי של [[נווה צדק]] (מעט מערבה ל[[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]]) בקצה הדרום מערבי ועד [[כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין|מתחם הבימה]] בקצה הצפון מזרחי. מכיכר הבימה, המשמשת [[מפרק עירוני]] חשוב, ממשיך ציר השדרה צפונה ב[[שדרות ח"ן]] עד [[כיכר רבין]]. השדרה מהווה את חוט השדרה המרכזי של שכונת [[לב תל אביב]].
חתך השדרה כולל בניינים משני צדיה, שני נתיבי נסיעה אשר הימני משמש בדרך כלל לחניית מכוניות, ושטח להולכי רגל במרכזה. שטח זה כולל שדרות [[עץ|עצים]], שטחי גינון, מתקני שעשועים, ספסלים, [[פיסול|פסל]]ים סביבתיים, שביל [[אופניים]] רחב ומספר [[בית קפה|בתי קפה]] קטנים במבני [[קיוסק]]. מרבית הבניינים לאורך השדרה הם בגובה של עד כ-5 קומות, ומשולבים ביניהם מספר [[גורדי שחקים]] בחלקה הדרומי של השדרה.
את שדרות רוטשילד חוצים רחובות חשובים נוספים, בהם [[רחוב הרצל (תל אביב)|הרצל]], [[מדרחוב נחלת בנימין|נחלת בנימין]], [[רחוב אלנבי|אלנבי]], [[רחוב מזא"ה|מזא"ה]], בלפור, [[רחוב שינקין|שינקין]], [[רחוב החשמונאים|החשמונאים]], ו[[שדרות בן ציון]] (המובילות לכיכר הבימה אך אינן מצטלבות עם שדרות רוטשילד).
שורה 59:
שדרות רוטשילד היו בין ארבעת הרחובות הראשונים של תל אביב (שנקראה אז "[[אחוזת בית]]"), שנחנכו לאחר [[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] (הרחוב הראשון בעיר), ובניצב אליו. הרחובות נסללו על גבי [[חולית (דיונה)|דיונות]] [[חול]] אשר יושרו ושוטחו, ועליהן נבנו בתיה הראשונים של העיר. התוואי שהפך להיות השדרה היה [[ואדי]] קטן שאותו קשה היה ליישר באמצעים של אז, ואליו גם התנקזו [[מים]] רבים ב[[חורף]]. בשל כך הוחלט למלאו בחול להשאירו כשטח פתוח שעליו לא ייבנו בתים אלא בצדיו, כרחוב עירוני רחב יותר.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/AF85482D-583E-487D-8D88-DF7A0D81DC24,frameless.htm|כותרת=השדרה הראשונה - שדרות רוטשילד,|אתר=ארכיון עירוני - אתר [[עיריית תל אביב יפו]]|תאריך=}}}} ב[[ט"ו בשבט]] [[ה'תר"ע]] ([[1910]]) החלו נטיעות בשטח פתוח זה במטרה להפוך את הרחוב ל[[שדרה]] הראשונה של העיר. חודשים אחדים לאחר מכן, בדצמבר 1910, החליט ועד אחוזת בית לקרוא לשדרה על שם [[הברון רוטשילד]], ולמנות את [[מרדכי בן הלל הכהן]] ואת [[מאיר דיזנגוף]] להודיע על כך באופן רשמי לברון. באותה שנה נחנך קיוסק ברחוב, והיה לחנות הראשונה בעיר. אנשי אחוזת בית ראו בשדרה את תחילתה של שדרה מפוארת כדוגמת הבולווארים המפוארים של [[פריז]],{{הערה|1=השדרות הפריזאיות החלו לשגשג בעשורים שקדמו להקמת אחוזת בית במסגרת [[תוכנית אוסמן להתחדשות פריז]] שהחלה מיושמת בשנות ה-60 של [[המאה ה-19]].}} וכך גם הציגוה לברון ה[[צרפתים|צרפתי]]. שנים אחדות לאחר מכן, בפברואר [[1915]], הגיע לראשונה הברון לביקור בתל אביב, שם התקבל בזרי פרחים שהעניקו לו תלמידי בתי הספר, ותושבי העיר התאספו סביב השדרה. אף הוקם לכבודו שער כבוד בתחילת השדרה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=|כתובת=http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/57651D46-4A06-447F-B7FC-E4D7B4437805,frameless.htm?NRMODE=Published|כותרת=ביקורו הראשון של הברון רוטשילד בתל אביב|אתר=ארכיון עירוני - אתר עיריית תל אביב|תאריך=}}}}
השדרות היו רחוב רוחבי שחצה את [[רחוב הרצל (תל אביב)|רחוב הרצל]] הראשי יחד עם שאר הרחובות הראשונים של העיר: [[רחוב אחד העם]], [[רחוב ליליינבלום]] ו[[רחוב יהודה הלוי]] - כל אחד מהם על שם אישיות מרכזית אחרת ברעיון ה[[ציונות|ציוני]] ובהגשמתו. השדרה התחילה מפאתי שכונת [[נווה צדק]] ממערב ל"אחוזת בית", וקצהָ המזרחי הוביל אל החולות. הרעיון להקים שדרה בעלת "קצה פתוח" בחלקה המזרחי היה בסיס להמשך פיתוח עתידי של העיר, ואכן, כאשר התרחבה אחוזת-בית והפכה לתל אביב, נוספו לשדרה קטעים נוספים עד שנוצר התוואי הנוכחי.
עד [[מלחמת העולם הראשונה]] הגיעה השדרה בנתיבה מזרחה עד [[רחוב אלנבי]], ולכל אורכה ניטעו עצי [[אזדרכת מצויה|אזדרכת]], [[ברוש]], [[גרוויליאה]] ו[[דקל]]י [[וושינגטוניה חסונה|וושינגטוניה]]. עד [[1922]] הייתה השדרה גם השטח הציבורי הירוק היחיד בעיר, אז נחנכה גם גינת גרוזנברג.{{הערה|1=על הגינה הציבורית הראשונה בתל אביב ראו [http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/1B9D7C42-D586-404B-ACDB-BFBFC6A84075,frameless.htm?NRMODE=Published כאן].}} באפריל [[1915]] סבלה תל אביב ממכת [[ארבה]] שפגע וחיסל כמעט את כל הצומח בתל אביב, בכלל זה את כל הצומח בשדרה. רק לאחר שתושבי תל אביב [[גירוש תל אביב|שגורשו בצו עות'מאני]] שבו אליה, חודשה הצמחייה בשדרה. בקצה כל קטע של השדרה הוקם מבנה קיוסק קטן. עצי [[שקמה]] ניטעו לראשונה רק ב-[[1930]], וב-[[1932]] ניטעו עצי [[פיקוס]] ראשונים, שאותם נטעו לאחר מכן גם ברוב רחובות מרכז תל אביב בזכות ה[[צל]] הרב שהם מספקים.
שורה 71:
| language = he
| access-date = 2016-12-06
}}}}
[[קובץ:קהל ממתין לברון ברוטשילד.jpg|ימין|ממוזער|250px|הקהל ממתין לבואו של הברון רוטשילד בביקורו השני בתל אביב במאי 1925]]
מסוף [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]] החלה תל אביב להיבנות על-פי עקרונות [[תוכנית גדס]] לפיתוח תל אביב צפונה, תוכנית שבמסגרתה התרחבה העיר בתוך עשרים שנה עד [[נחל הירקון]], כשגבולה המזרחי היה [[רחוב אבן גבירול]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=גדעון ביגר|כתובת=http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=12795&str1=%D7%92%D7%93%D7%A1&x=0&y=0&str3=&find=1&ex=0&docs=1&pic=1&sites=1&title=&all=1|כותרת=התפתחות השטח הבנוי של תל אביב בשנים 1909–1934|אתר=מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית|תאריך=}}}} התוכנית הקנתה לשדרה חשיבות רבה כציר המחבר את מרכזה ההיסטורי של העיר אל האזור החדש{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=דלית רביד|כתובת=http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=18748|כותרת=שדרות רוטשילד|אתר=מטח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית|תאריך=}}}} (המכונה היום "[[הצפון הישן]]"), שבו נחנכו שדרות נוספות הממשיכות את הרצף האורבני שלה. התוכנית קבעה את מקומה של [[כיכר התזמורת ע"ש ליאונרד ברנשטיין|כיכר הבימה]] כ[[מפרק עירוני]] בקצה הצפוני של שדרות רוטשילד, אשר היה עד תחילת [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות ה-30]] "קצה פתוח". תוכננו שדרות נוספות מצפון המהוות המשך ישיר של השדרה, כך שתיווצר טבעת שדרות הכוללת את שדרות רוטשילד, [[שדרות ח"ן]] ו[[שדרות בן-גוריון (תל אביב)|שדרות בן-גוריון]].{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=תמי מאור|כתובת=http://www.local.co.il/tel-aviv/83700/article/|כותרת=משלימים את טבעת השדרות בתל אביב|אתר=local|תאריך=18.05.2011}}}} ב-[[1935]] הונחה [[אבן פינה|אבן הפינה]] של [[בית הבימה]], משכנו החדש של תיאטרון [[הבימה]], שהגדיר בצורה ברורה את סוף השדרה.
במהלך שנות ה-30, מ-[[1933]], פעלה בתחילת הרחוב גם התחנה המרכזית של [[אגד]] ומוסך אוטובוסים. התחנה פעלה במקום והייתה למרכז תחבורתי חשוב של התקופה. ב-[[1938]] נשכר "בית אבולעפיה" הסמוך ושימש כחלק מהתחנה, וב[[שנות ה-40 של המאה ה-20|שנות ה-40]] עברה אגד ל[[התחנה המרכזית הישנה של תל אביב|תחנה המרכזית]] ב[[נוה שאנן (תל אביב)|נוה שאנן]].
ב[[יום שישי]], [[ה' באייר]] [[ה'תש"ח]] ([[14 במאי]] [[1948]]), נערך טקס [[הכרזת העצמאות]] של [[מדינת ישראל]] ב[[בית דיזנגוף]] שבשדרה, בנוכחות ראשי [[היישוב]] ובראשם [[דוד בן-גוריון]]. אירוע לאומי מכונן זה נערך בתל אביב, מכיוון ש[[ירושלים]] הייתה נתונה תחת [[מצור]]. עם תום ההכרזה יצאו ההמונים אל הרחובות בריקודים, והחגיגות נערכו לאורך השדרה ורחוב אלנבי. ב-[[28 ביוני]], כשבעה שבועות לאחר ההכרזה, נערך בכיכר הבימה שבקצה השדרה גם טקס ההשבעה של [[צבא ההגנה לישראל]] כ[[צבא]] המדינה.
שורה 84:
החל משנות השישים התרחש תהליך הדרגתי של הידרדרות השדרה והאזור,{{הערה|שם=ללא_שם_20161210091932:0|{{קישור כללי|כתובת=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1000018717|כותרת=רוטשילד חוזר למרכז העיר - גלובס|אתר=Globes|תאריך_וידוא=2016-12-06}}}} שלווה ב[[הגירה שלילית]] של תושבי השדרה ומרכז העיר הישן (אזור [[לב תל אביב]]), בהזנחת התשתיות ובהפיכת השדרה לעורק לתנועה ממונעת. תהליך זה נוצר כחלק ממגמה ארצית ועולמית, של היחלשות מרכזי הערים כתוצאה מ[[פרוור (תהליך)|פרבור]] ומהתחזקות מעמדו של הרכב הפרטי.
ב[[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] תוכנן להמשיך את השדרה מערבה עד ל[[חוף תל אביב|חוף הים]], תוך הריסת שכונות [[נוה צדק]] ו[[מנשייה (יפו)|מנשייה]], במסגרת תוכנית להרחבת [[מרכז עסקים ראשי|מע"ר]] תל אביב מערבה. בסופו של דבר הוחלט לגנוז את תוכנית הרחבת השדרה והריסת נוה צדק. ב[[שריפה]] שארעה בשדרה ב-[[4 בפברואר]] [[1966]] ונודעה כאחת השריפות הגדולות במדינה נשרף כליל [[בית צים (תל אביב)|בית צים]] ששכן בפינת רחוב נחלת בנימין, ואדם אחד נהרג.
ב[[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] החלה מגמה של הריסת חלק מהבתים ההיסטוריים בתל אביב, ובכלל זה גם כמה מבתי השדרה. המוּדעוּת ל[[שימור מבנים]] החלה להתפתח רק ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]], ועד אז נהרסו "[[בתי קולנוע בתל אביב|קולנוע שדרות]]" שפעל בשדרה ובתים היסטוריים נוספים בתחילת השדרה, שנבנו בשנות העשרה והעשרים ותחזוקתם הייתה לקויה מאוד. גם מרכז השדרה הוזנח במהלך תקופה זו, ובמשך שנות ה-80 ו[[שנות ה-90 של המאה ה-20|ה-90]] עמדו מרבית ה[[קיוסק]]ים של השדרה סגורים.
שורה 91:
[[קובץ:Tel Aviv. Rothchild Ave 1940-46.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השדרה ב[[שנות ה-40 של המאה ה-20]]]]
בשנת [[1995]] קיימה [[עיריית תל אביב]] תחרות אדריכלים לתכנון השדרות מחדש, אך יישום התוכניות לא יצא לפועל. לאחר היבחרו של [[רון חולדאי]] לראשות העיר בשנת [[1998]], החלו בשיפוץ [[שדרות בתל אביב|שדרות העיר]] ובהן גם שדרות רוטשילד, תחת פיקוחו של [[אדריכל נוף|אדריכל הנוף]] [[גדעון שריג]]. השדרה עברה שיפוץ ומעברי ה[[חול]]ות שודרגו לשבילי מ[[דשא
כתוצאה מההתחדשות העירונית זרמו לרחוב עסקים רבים. עם הזמן, בגלל צפיפות, בעיות חניה ונגישות עזבו רבים מהם את הרחוב. במקומם נכנסו סטראט אפים ועסקים קטנים.{{הערה|דותן לוי, [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3716611,00.html בגלל הצפיפות ובעיות הנגישות: פייסבוק מסמנת סופה של תקופה בשד' רוטשילד] כלכליסט, יולי 2017}}
שורה 128:
[[קובץ:Rotschild Boulevards06.JPG|ממוזער|200px|בית אליהו גולומב]]
{{הפניה לערך מורחב|מוזיאון ההגנה}}
[[מוזיאון ההגנה]] שוכן בשדרות רוטשילד 23, במבנה שנודע בעבר כבית [[אליהו גולומב]], "המפקד הבלתי מוכתר" של "[[ההגנה]]". המבנה גם שימש בין השאר כמטה הארגון. כיום שוכנים בבניין [[מוזיאון]] וארכיון "ההגנה". בבית, אשר נבנה ב-[[1912]] עבור זאב ו[[יעקב שרתוק]] ומשפחותיהם, גרו עדה שרתוק, אחותו של [[משה שרת]], [[ראש ממשלת ישראל]] השני, ובעלה [[דב הוז]] ומאוחר יותר רבקה לבית שרתוק ובעלה אליהו גולומב. לפיכך נקרא גם "בית [[ארבעת הגיסים|הגיסים]]".
בבית זה נערכו ישיבות הנהגת "ההגנה", שבהן התקבלו כמה מן ההחלטות החשובות ביותר בתקופות היישוב בנושאי התיישבות וביטחון, בין השאר ההחלטות על מבצע [[חומה ומגדל]], מבצעי [[העפלה]], הקמת ה[[פלמ"ח]] ועוד.
שורה 139:
בשדרות רוטשילד 46 (בפינת רחוב שד"ל) שוכן "בית לוין", שבו שכנה משפחת לוין האמידה ומאוחר יותר שכנה בו שגרירות [[ברית המועצות]], שעל שמה קרוי הבית עד היום. הוא אף ידוע כ"בית סותביס" על שם העסק ששכן בו אחרי שימורו. המבנה נבנה על ידי האדריכל [[יהודה מגידוביץ']] בשנת [[1924]] והוא נחשב מופת לאדריכלות האקלקטית בארץ ישראל.
ייחודו של בית זה, הן כמבנה אדריכלי והן ביחסו לשדרה, הוא גם בפרויקט [[שימור מבנים|שימורו]] במקביל לבניית [[מגדל אלרוב]] בעורף המבנה בשלהי שנות התשעים. המגדל תוכנן על ידי משרד האדריכלים [[יסקי מור סיון אדריכלים|יסקי-סיוון]] בשיתוף משרדי האדריכלים [[אמנון בר אור]] ו[[מוטי בודק]]. תכנון מגדל אלרוב שילב בתוכו את המבנה הקיים ואת שימורו האדריכלי, והיה מיזם בנייה חדשני הן מבחינה הנדסית והן מבחינת מקרקעין. יזמי הבנייה זכו מהעירייה לאחוזי בנייה נוספים בתמורה לכך ששימרו את המבנה כחלק מהמיזם, עקב הפתרון ההנדסי המורכב, וכן על פי תקדים מגדל ציון השוכן ממול. במסגרת השימור הורם המבנה כולו על גבי [[כלונס]]אות פלדה חדשים אשר הוחדרו מתחת למבנה הקיים בעל היסודות הרדודים, ותחתיו נחפרו מספר קומות של [[חניון]] תת-קרקעי, ללא פגיעה במבנה ההיסטורי.
הצלחתו של פרויקט זה הייתה גם בשינוי התפישה באשר לטיפול במבנים היסטוריים ובנייתם של גורדי שחקים במרקמים כמו שדרות רוטשילד. האופן בו שוּמר מבנה היסטורי, אשר נשאר החזית העיקרית לרחוב המורגשת על ידי הולכי הרגל, בעוד הקרקע נוצלה ביעילות לטובת גורד שחקים שאינו פוגע בצביון השדרה, הפך את המיזם לרעיון שיושם לאחר מכן גם במקומות נוספים בשדרה.
שורה 192:
* '''בית יעקב ופרלה שלוש''' (בית מס' 11)
* '''[[בית אברהם פוגל]]''' (בית מס' 12)
* '''בית [[אברהם מויאל]]''' (בית מס' 27)
* '''[[בית לדרברג]]''' (בית מס' 29) - מעוטר באריחי קרמיקה של [[בצלאל]].
* '''[[בית ועד הקהילה]]''' (בית מס' 40) - נבנה ב-1926 על ידי האדריכל [[דב הרשקוביץ]] עבור ועד הקהילה של אחוזת בית. בשנת 1935 נוספה קומה שנייה ובשנת 1942 נוספו אליו גם משרדי החברה קדישא המקומית.
*'''בית נפרסטג''' (בית מס' 48, רמח"ל 2) - אדריכל [[פנחס היט]], [[1933]].
* '''בית סמואלסון''' (בית מס' 67) - אדריכל [[חיים סוקולינסקי]], 1932.
*'''בית [[משפחת מוזס]]''' (בית מס' 74–76) - נהרס ונבנה מחדש בשנות ה-90.
* '''בית קריגר''', (ביתם של ד"ר [[פני צ'לנוב-קריגר]] וד"ר [[משה קריגר]]), (בית מס' 71) - אדריכל [[זאב רכטר]], 1934.
*'''קולנוע שדרות''' (בית מס' 80) - אחד מ[[בתי קולנוע בתל אביב|בתי הקולנוע הוותיקים]] בתל אביב. נהרס בשנות ה-70 ובמקומו נבנה בניין של [[בנק מסד]].
*'''[[בית רבינסקי]]-בראון''' (בית מס' 82) - אדריכלים [[יוסף ברלין|יוסף]] ו[[זאב ברלין]], 1932. עוצב בהשפעת ה[[אר-דקו]] ויושב באופן סימטרי על פינת רחוב מזא"ה.
*'''בית משפחת ברלין''' (בית מס' 83) - ביתו של האדריכל יוסף ברלין אשר בנה למשפחתו ב-1929.
שורה 205:
*'''בית יצחקי''' (צמד בתים מס' 89–91) - אדריכל [[פנחס היט]], 1935.
*'''בית מגנט''' (בית מס' 93) - אדריכל [[יהודה מגידוביץ']], 1934.
*'''שדרות רוטשילד 96''' - בית מגורים עם מרפסות אשר בולטים באחת מהן הפסל "מקהלה" של האמנית [[עפרה צימבליסטה]] (התמונה שבראש הערך).
* '''בית ריפשטיין ושות'''' (בית מס' 99) - אדריכל [[יהודה מגידוביץ']], 1934.
* '''בית שמעון שטרן''' (בית מס' 104) - מהנדס ואדריכל [[יהודה סטמפלר]], 1928. שופץ ב-[[2015]] וכיום שוכן בו [[מרכז אדמונד דה רוטשילד]].{{הערה|{{xnet|[[צבי אלחייני]]|את האדריכל שכחו, אך בנייניו זכורים היטב: מי אתה, יהודה סטמפלר|4963413|17 במאי 2017}}}}
שורה 235:
[[קובץ:Droradomini.jpg|שמאל|ממוזער|220px|פסלה של האמנית [[דרורה דומיני]] "אביב" בסמוך ל[[בריכת נוי|בריכת הנוי]] של [[אברהם קרוון]], מאי 2005]]
[[קובץ:Degem Rakevet Kala.jpg|ממוזער|דגם הרכבת הקלה שהוצב זמנית בשדרות רוטשילד, ספטמבר 2017]]
לאורך השדרה, כמו גם בשאר השדרות בעיר, מפוזרים [[פיסול|פסלים]] רבים ויצירות שונות המשתלבות ב[[אדריכלות נוף|עיצוב הנוף]]. עם האמנים שיצירותיהם מוצגות בשדרה נמנים: [[מנשה קדישמן]] ([[התרוממות (פסל)|התרוממות]]), [[דרורה דומיני]] (אביב), [[מיכה אולמן]] ([[יסוד (פסל)|יסוד]]), [[מיכה ברעם]], [[עפרה צימבליסטה]] (מקהלה) ו[[בוקי שוורץ]] (כסא וחלון לשדרה). בנוסף לפסלים המוצגים אורח קבע בשדרה או מתחדשים רק מדי שנים רבות, מוצגות לרוב גם [[תערוכה|תערוכות]] רחוב מתחלפות ההופכות את השדרה למוזיאון פתוח. נושאי התערוכות ואופיים מגוונים מאוד והן מאורגנות על ידי גופים פרטיים או ציבוריים שונים.
תערוכות, [[מיצג]]ים ו[[מיצב]]ים ידועים שנערכו בשדרה בתחילת שנות האלפיים כוללים את תערוכות ה[[פיסול שבלוני|פיסול השבלוני]] של שוורים וגלובוסים שיזמה [[הבורסה לניירות ערך בתל אביב]] (השוכנת ב[[רחוב אחד העם]] הסמוך), מיצב "שדרות בשדרות רוטשילד" שהציג את זוועות ה[[קסאם|קסאמים]] ב[[שדרות]] כדי לעורר את "האדישות התל אביבית" לנושא (כפי שהושמה ללעג בתוכנית הטלוויזיה [[ארץ נהדרת]], שבה דמותה של [[ג'ודי שלום ניר מוזס]], עברה לשדרות רוטשילד לאות הזדהות עם שדרות), הצגת קטעי [[שירה]] על שלטי בד התלויים בין העצים (שהוצגו גם בשדרות נוספות בעיר), מיצגים אמנותיים ו[[מחול]] מודרני שהתקיימו במסגרת אירועי "[[לילה לבן (תל אביב)|לילה לבן]]" ועוד תערוכות ואירועים רבים, רשמיים ועצמאיים.
שורה 264:
==עתיד השדרה==
[[קובץ:Rotshild.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"רוטשילד", ציור של [[רפי פרץ (צייר)|רפי פרץ]]]]
התוכנית האסטרטגית של עיריית תל אביב-יפו וכן גם רשויות התכנון השונות רואות בשדרות רוטשילד פוטנציאל תכנון רב גם לשנים הבאות וחיזוק מעמדה כרחוב הראשי של [[מרכז עסקים ראשי|מרכז העסקים הראשי]] (מע"ר) של תל אביב וכמרכז תרבות יוצא דופן. התוכנית האסטרטגית מכוונת לבנייתם של גורדי שחקים ומרכזי תעסוקה גדולים בעיקר סביב [[נתיבי איילון]] אך מעודדת גם את המשך הפיתוח של שדרות רוטשילד כשלוחה של מע"ר תל אביב בלב העיר. התוכניות מבדילות בין מע"ר איילון כמע"ר [[מטרופולין|מטרופוליני]] לעומת המע"ר העירוני של לב תל אביב. על אף הוויכוחים הרבים הקיימות מזה שנים רבות במועצת העיר כמו גם הסתייגותם של תושבי השדרה, הולכת ומיושמות התוכניות להקמתם של גורדי שחקים רבים בשדרה.
[[קובץ:Yehuda Halevi Street PA250102.JPG|שמאל|ממוזער|250px|דוגמה לשימור מבנה תמורת אחוזי בנייה במגדל בנק לאומי ברחוב יהודה הלוי המקביל. המגדל נבנה במחובר למבנה הישן ששומר.]]
העירייה אימצה את גישת "שימור תמורת אחוזי בנייה" שהונהגה לראשונה בשימור בית השגרירות הרוסית ובמגדל בנק לאומי שב[[רחוב יהודה הלוי]] בו התבצע רעיון דומה וקיימות תוכניות ליישום הרעיון במגרשים נוספים בשדרה בהם ניצבים כיום בתים נמוכים מתחילת המאה ה-20 שמצב תחזוקתם גרוע. אדריכלים ומתכנני ערים רבים מצדדים בגישה כ"טובה לכולם" - שומרת על אופי החזיתות ברחוב מכיוון שגורדי השחקים נבנים בעורף המבנים הישנים, היא מגדילה את נצילות הקרקע בשטח שנחשב עד היום רווי ומנצלת את משאביהם הכלכליים של תאגידים גדולים לטובת שימור מבנים עבור הכלל. עם זאת, קיימות לתוכניות אלו התנגדויות לא מעטות על רקע העובדה שהמגדלים רבי הקומות משנים בכל זאת את המקום, מגדילים משמעותית את מספר ה[[יוממות|יוממים]] במקום, את [[עומס תנועה|עומסי התנועה]] ופוגעים בעיקר בדיירי המקום שהיו רגילים לשכונה שקטה בה ניתן לגדל ילדים.
שורה 284:
*[http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/AF85482D-583E-487D-8D88-DF7A0D81DC24,frameless.htm?NRMODE=Published היסטוריית שדרות רוטשילד] באתר עיריית תל אביב-יפו.
* [http://tel-aviv.millenium.org.il/NR/exeres/57651D46-4A06-447F-B7FC-E4D7B4437805,frameless.htm?NRMODE=Published ביקורו הראשון של הברון רוטשילד בתל אביב] באתר [[עיריית תל אביב-יפו]].
*
* {{ynet|יובל קרני|הקיוסק הראשון של ת"א חוזר|2918278|18 במאי 2004}}
* {{NFC|יוסי מטלון|סכנה בסוף שדרות רוטשילד|003-D-18541-00|17 באוקטובר 2006}}
שורה 302:
{| align="center"
|
{{מתחם הבימה}}
||
| |||