קרטחנה (קולומביה) – הבדלי גרסאות

בעשורים הראשונים לאחר הקמתה פקדו את העיר מספר אסונות. [[פריבטיר]]ים [[צרפת]]ים בפיקודו של ז'אן-פרנסואה רוברוואל תקפו ו[[ביזה|בזזו]] אותה, ובעקבות זאת בוצרו חומותיה. אחר כך תקף אותה גם ה[[בסקים|בסקי]] מרטין קוטה, וחודשים ספורים אחר כך פקדה אותה שריפה, שבעקבותיה הוקמו שירותי ה[[כבאות]] הראשונים ביבשת אמריקה. ב-[[1568]] כיתר את העיר האדמירל ה[[אנגלים|אנגלי]] [[ג'ון הוקינז]], לאחר שהמושל מרטין דה לאס אלאס סירב לבקשתו למכור בה סחורות, אך הוא לא הצליח לכבשה. אחיינו של הוקינס, [[פרנסיס דרייק]], הצליח לכבוש את העיר ב-[[1586]], והחזיר אותה לידי הספרדים רק לאחר ששולם לו [[כופר נפש|כופר]] שווה ערך לכ-200 מיליון [[דולר אמריקאי|דולרים]] בערכי היום. במהלך שהייתו בעיר החריב דרייק כרבע ממנה, לרבות את ארמון המושל וה[[קתדרלה]].

 

 

בעקבות הפשיטות על העיר במהלך המאה ה-16, ונוכח חשיבותה ההולכת וגוברת, עמל הכתר הספרדי על ביצוריה, במטרה למנוע מקרים דומים בעתיד, והשקיע בה עשרות מיליוני [[ריאל ספרדי|ריאלים]], או מאות מיליוני [[דולר]]ים במונחי היום. על תכנון הביצורים הופקד [[חואן באוטיסטה אנטונלי]], שתכנן גם את מבצר [[פורטובלו]] ב[[פנמה סיטי|פנמה]] ואת [[אל מורו]] ב[[הוואנה]], אך הם הושלמו שנים רבות לאחר מותו. חרף הביצורים, לא חדלה קרטחנה מלשמש יעד להתקפות. ב-[[1697]], כחלק מ[[מלחמת תשע השנים]], פלשו אליה הצרפתים ז'אן-בפטיסט דו קאס וז'אן ברנאר דה פואנטי, שבזזו אותה במשך 18 ימים. דה פואנטי העביר חלק מהשלל ל[[לואי הארבעה עשר, מלך צרפת|לואי ה-14]] ונטל חלק לעצמו. מאחר שלא שילם לחייליו את כל הסכום שהבטיח להם, הם שבו לעיר, כילו בה את זעמם ובזזו אותה פעם נוספת. דו קאס נשאר בעיר עוד מספר חודשים, והותיר אותה חסרת כל, פרט לאתרי הדת, שבהם לא נגע. ב-[[1741]] שוב הותקפה העיר, כחלק מ[[מלחמת אוזנו של ג'נקינס]], בידי כוח בריטי בן 186 ספינות וכ-24 אלף חיילים בפיקודו של [[אדוארד ורנון]]. על הגנת העיר הופקד [[בלאס דה לזו]], שפיקד על כוח בן שש ספינות בלבד, וכ-6000 חיילים. דה לזו הצליח להדוף את ההתקפה, בין היתר בזכות [[סופה טרופית]] שהקשתה על הבריטים ומחלות שונות שפקדו את כוחותיהם, ובהן [[קדחת צהובה]]. הניצחון ב[[הקרב על קרטחנה דה אינדיאס|קרב על קרטחנה]] הבטיח לספרדים את השליטה באזור זה של [[הים הקריבי]].