|
*רבי [[לוי יצחק גוטרמן]] מסיראטשין-ליאדי, חתנו של רבי חיים שניאור זלמן מליאדי (צאצא ל[[חסידות ראדזימין|אדמו"רי ראדזימין]]).
לחצרות האלה לא היה המשך והן דעכו עם השנים. רוב חסידיהן עברו לחסידות חב"ד-ליובאוויטש{{הערה|שם=חזרה|
{{הצופה|מ. צינוביץ|קהילות ואישים ברוסיה הלבנה - ליובאביטש|1944/07/14|6}}; ראו דברי הרבי מליובאוויטש ביום י"ב ב[[תמוז]] [[ה'תשי"ג]] - [[תורת מנחם - התוועדויות]], חלק ט' [http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/9/6/57.htm עמוד 57.]; [[מנחם פרידמן]] ושמואל היילמן, "הרבי מליובאוויטש בחייו ובחיים שלאחר חייו", 2011, פרק 1, עמוד 35, ובהערה 25 בעמוד 300; אליה לוריא שני איזכורים: אחד '''עדה ומדינה - חסידות חב"ד באימפריה הרוסית תקפ"ח-תרמ"ג''', [[הוצאת מאגנס]], האוניברסיטה העברית, ירושלים, 2006 {{ISBN|9654932636}} עמוד 110; וכן ב'''מלחמות ליובאוויץ': חסידות חב"ד ברוסיה הצארית''', [[מרכז זלמן שזר]], 2018 {{ISBN|9789652273529}} - בשניהם שכבר הרבי הרש"ב החמישי מליובאוויטש היה הדומיננטי ביותר בתקופתו {{!}} מדובר בשלוש חצרות: קאפוסט ניעזין וליאדי; בנוגע מעבר חסידי חצר ניעזין ראו אצל חיים מאיר היילמן, חסיד קאפוסט, ב[[בית רבי]] תרס"ב חלק ג' פרק ט', שחסידי ניעזין, שחצרם נסגרה לא הרבה שנים לאחר פתיחתה, התפזרו לחצרות קאפוסט, ליאדי וליובאוויטש [חסידי קאפוסט וליאדי עברו שנים אחרי כן לליובאוויטש]; בנוגע למעבר חסידי ליאדי לליובאוויטש: {{עונג שבת||מסע אל ערש הולדתה של חב"ד (ב): 'לפלך מוגילוב, פסיק. לעיר לאדי, פסיק'|2016/10|}}; בנוגע לחזרת חסידי קאפוסט לליובאוויטש: {{עונג שבת||מסע אל ערש הולדתה של חב"ד (ג): נדפס בקאפוסט|2016/10|14}}; לגבי מעבר חסידי ענף בברויסק (ענף קאפוסטי) ולמעשה סיום מעבר חצרות קאפוסט לליובאוויטש: עמרם בלוי, היכל הבעש"ט, גליון ב שנה ו - גליון כב, תשס"ח, עמודים קכ"ה-קכ"ו. וכן אצל: Lowenthal, Naftali. Schneersohn, Shmaryahu Noah. Encyclopedia of Hasidism. Jason Aronson Publishers. London. 1996}}.
=== שושלת חב"ד-ליובאוויטש ===
|
