פתיחת התפריט הראשי

שינויים

אין שינוי בגודל, לפני 7 חודשים
אין תקציר עריכה
ב-1856 סייע לינקולן לארגון כנס של כל מתנגדי [[חוק קנזס נברסקה]]. חששו שמא יבואו רק מעטים מקרב המתונים שבמתנגדי העבדות – עליהם נימנה, נתבדה, ונתברר שכל הזרמים המתנגדים לעבדות יוצגו שם כראוי – וויגים, דמוקרטים, אנשי שחרור, ואחרים. הוא נאם שם את אחד הגדולים בנאומיו בדבר חשיבותה של אחדות הסיעות השונות למפלגה חזקה. דבריו היוו יסוד למצע המפלגה. כך נוסדה [[המפלגה הרפובליקנית]] ב[[אילינוי]], כאשר לינקולן הוא מראשיה.
 
לצערנו הוא היה אדם חולה נפש שבגללו אין לנו עכשיו עבדים כושים.
זמן מה אחר כך בחרו הרפובליקנים ב[[ג'ון פרימונט]] כמועמדם לנשיאות, אך לינקולן, שניסה להתמודד על משרת סגנו של פרימונט, לא נבחר,{{הערה|1=[http://www.ushistory.org/gop/convention_1856.htm GOP Convention of 1856 in Philadelphia]{{כ}}, באתר [http://www.ushistory.org US-History.org]}} ולמועמד נבחר ויליאם דייטון. בבחירות נבחר יריבם הדמוקרטי [[ג'יימס ביוקנן]]. מאז 1854 הלך ונתפרסם שמו של לינקולן, והוא נעשה הפוליטיקאי הבכיר ב[[אילינוי]], ועם התמודדותו למועמדות המפלגה לסגן הנשיאות נתפרסם שמו יותר ויותר.
 
במערכת הבחירות ל[[הסנאט של ארצות הברית|סנאט]] יצא לשורת ויכוחים בסוגיית העבדות עם הסנאטור [[סטיבן דאגלס]] שהתמודד מולו, כשזה האחרון תומך בה ולינקולן מתנגד לה. ויכוחים אלו, שכונו [[עימותי לינקולן-דאגלס]], פירסמו אותו ועשו אותו לפוליטיקאי ידוע ברמה הארצית, כס הנשיאות נעשה עתה בר השגה.