הבדלים בין גרסאות בדף "תא T ציטוטוקסי"

הוסרו 37 בתים ,  לפני שנתיים
מ
אין תקציר עריכה
(←‏פעילות אפקטורית של תאי T ציטוטוקסיים: תיקון. אין קשר בין הגרנולות האלה לליזוזומים)
מ
'''תא T ציטוטוקסי''', הידוע גם כ'''תא T ציטוליטי''' או '''תא T הורג''' (מסומן '''CTL''' ,'''<sup>+</sup>CD8''' או '''T<sub>C</sub>'''), משתייך לתת-קבוצה של [[לימפוציט|לימפוציטים]]ים מטיפוס [[תאי T|T]] (סוג של [[תא דם לבן|תאי דם לבנים]]). ל[[תא]]ים אלו יכולת להרוג תאי גוף הנגועים ב[[נגיף]] (או ב[[פתוגן]] אחר) או תאים שעברו התמרה [[סרטן (מחלה)|סרטנית]]. רוב ה-CTL מציגים על פני [[קרום התא|קרומם]] [[קולטן]] של תאי T {{כ}}(T cell receptors או [[TCR]]) ו-[[CD8]]. חלבונים אלו נקשרים למולקולות [[MHC]] סוג 1 המציגות [[פפטיד]], ובכך מזהה ה-CTL את תא המטרה הנגוע. כאשר CTL מופעל בא במגע עם תא נגוע, מחדיר ה-CTL חומרים ציטוטוקסיים לתא המטרה, ואלו הורגים את תא המטרה הנגוע באופן מבוקר (על ידי [[אפופטוזיס]]).
 
== התפתחות תאי T ציטוטוקסיים ==
כמו כל תאי ה-T, מקורם של ה-CTL הוא ב[[תא גזע|תאי הגזע]] המטופוייטים המצויים ב[[מח העצם]] העוברי. תאים אלו נודדים אל [[בלוטת התימוס]] שם הם עוברים סידור מחדש של ה [[DNA]] של ה[[גן (ביולוגיה)|גן]] המקודד ל-[[TCR]]. הסידור מחדש יוצר TCR בעל ספציפיות ל[[אנטיגן]] ספציפי, בדרך זאת נוצרות בתימוס אוכלוסיות שונות של תאי T המזהים מיליוני אנטיגנים שונים, אוכלוסיות אלו חיוניות ליצירת התגובה החיסונית כנגד פתוגנים הפולשים לגוף. לאחר שנוצר ה- TCR הבוגר מבטאים תאי ה-T הן את האנטיגן CD4 והן את האנטיגן CD8 על כן הם נקראים (+CD4+ /CD8) או תאי T "double-positive". תאים אלו נחשפים בתימוס למגוון של אנטיגנים עצמיים המוצגים על פני מולקולות MHC. תאי T הנקשרים באופן חזק לאנטיגנים עצמיים עוברים [[אפופטוזיס]] על מנת שלא יגרמו למחלות אוטואימוניות, בנוסף תאי T שאינם מזהים כלל מולקולות MHC גם הם עוברים אפופטוזיס כיוון שהם חסרי תועלת בתגובה חיסונית. רק תאי T הנקשרים באופן חלש למולקולות MHC עוברים שגשוג (פרוליפרציה), תאים אלו גם עוברים מיון לתאים מטיפוס CD4+ ([[תאי T עוזרים]]) או CD8+ (תאי T ציטוטוקסיים)
 
==אקטיבציה של תאי T ציטוטוקסיים==
[[קובץ:DC-CD8.png|שמאל|ממוזער|250px|איקטוב תאי T]]
כדי להימנע מתגובה חיסונית לא רצוייה נמצאים תאי T ציטוטוקסיים רוב הזמן במצב נאיבי. כדי להפוך לאקטיבי חייב התא הנאיבי להחשף למספר סיגנלים:
* כאשר פתוגן או שברי תא נמצאים ב[[פלזמה (דם)|פלזמה]] הם נבלעים על ידי [[תאים מציגי אנטיגן מקצועיים]] (APC) כגון [[מקרופאג'|מאקרופאג'ים]], [[תאי B]] ובעיקר [[תא דנדריטי|תאים דנדריטים]] (DC) ונודדים ל[[לימפה|מערכת הלימפטית]], שם APC מציגים על פני הממברנה [[פפטיד|פפטידים]]ים שמקורם בפתוגן על גבי מולקולות MHC מטיפוס 1 ו2 לתאי T ציטוטוקסיים ותאי T עוזרים, בהתאמה. כאשר תא T ציטוטוקסי בעל TCR ספציפי לפפטיד המוצג על מולקולת MHC סוג 1 מועבר לתא הציטוטוקסי סיגנל לאקטיבציה.
* סיגנל קו סטימולטורי - מגע עם מולקולת MHC סוג 1 הוא חיוני אך לא מספיק כדי לשפעל תאי T ציטוטוקסיים. מולקולת [[B7]] – במולקולה הקו-סטימולטורית היא חלבון ממברנלי המוצג על פני תאים מציגי אנטיגן מקצועיים מופעילים, מגע בין המולקולה הקו-סטימולטורית לחלבון [[CD28]] מעביר לתא T הציטוטוקסי סיגנל שני הגורם לאקטיבציה.
* [[אינטרלוקין 2]] (IL-2) הוא ציטוקין מופרש מתאי T עוזרים משופעלים מטיפוס 1, תאי T ציטוטוקסיים משופעלים יכולים לעבור פרוליפרציה (חלוקה) רק אם נחשפו לציטוקין זה.
 
תא T ציטוטוקסי נאיבי שייחשף רק לסיגנל אקטיבציה 1 (למולקולת MHC סוג 1), ולא לסיגנל הקו-סטימולטורי יכנס ל[[מצב אַנרגי]], מצב שלא יאפשר את הפעלתו גם בעתיד.
==זיהוי תאים נגועים על ידי תאי T ציטוטוקסיים==
 
רוב התאים בעלי הגרעין מבטאים על פניהם את החלבון MHC סוג 1, כאשר תאים אלו מותקפים על ידי פתוגנים (לרוב נגיפים) או עוברים התמרה סרטנית, הם מפרקים חלבונים הקשורים לפתוגן או לתהליך הסרטני. מקטעים קצרים מחלבונים אלו (פפטידים) נקשרים למולקולות MHC סוג 1, ומוצגים על פני התא הנגוע. מולקולות MHC סוג 1 המציגות פפטיד זר יכולות להיקשר לחלבון TCR וCD8ו-CD8 המוצגים על גבי תאי T ציטוטוקסיים. המגע בין חלבון ה -MHC ל-TCR TCRמעבירמעביר לתאי T ציטוטוקסיים משופעלים סיגנל להפעלת המנגנונים האפקטוריים.
 
==פעילות אפקטורית של תאי T ציטוטוקסיים==
[[קובץ:CTL_e.png|שמאל|ממוזער|250px|פעילות אפקטורית של תא T ציטוטוקסי]]
 
תאי T ציטוטוקסיים מופעלים נודדים ברחבי הגוף בחיפושם אחרי תאים המציגים את האנטיגן הזר, כאשר נמצא תא שכזה תוקפים אותו התאים הציטוטוקסיים במספר מנגנונים אפקטוריים:
* תאי T ציטוטוקסיים מכילים גרנולות, שהן למעשה [[אברון|אברונים]], המכילות חלבונים שונים הפוגעים בתאי המטרה. עם זיהוי של תא מטרה על ידי תא T ציטוטוקסי מופרשות גרנולות אלו בתהליך תלוי סידן ופוגעות בתאי המטרה בשני מנגנונים:
** '''חרור ממברנלי'''- תאי T ציטוטוקסיים מפרישים את החומרים הציטוטוקסיים [[פרפורין]] (perforin) ו[[גרנולוצין]] (granulysin) הגורמים ליצירת חורים בממברנה בקוטר 16 [[ננו]]-[[מטר]]. בעקבות החרור נכנסים לתא [[יון|יונים]] ו[[מים]] הגורמים לתא המטרה לעבור [[ליזיס]]. תאים אלו, העוברים מוות [[נקרוזה|נקרוטי]], נבלעים על ידי תאים [[פגוציטים]] ובכך מסולקים מן הגוף. ניתן להרוג תאי מטרה in vitro (במבחנה) במנגנון זה, אך על פי הדעה המקובלת כיום, אין ריכוז תאי ה -T הציטוטוקסיים מספיק ברוב המקרים לגרום למוות על ידי חירור של תאי המטרה.
** '''מוות אפופטוטי על ידי גרנזים'''- מכיוון שלרוב החומרים המחוררים את הממברנה אינם מספיקים לגרימת מות התא המותקף, תאי T ציטוטוקסיים מפרישים גם גרנזים (granzyme), חלבון החודר לתא המותקף דרך החורים שנוצרו על ידי הפרפורין והגרנולוצין. גרנזים משרה על התא התוקף מוות תאי מבוקר- אפופטוזיס.
* '''מוות במסלול FAS''' - תאי T ציטוטוקסיים, כמו גם תאי T עוזרים טיפוס 1, מציגים על פניהם את החלבון [[קולטן FAS|FAS]]-ליגנט הנקשר לחלבון FAS המוצג על פני התא המותקף. הפעלת מנגנון הFASה-FAS גורמת לאפופטוזיס בתא המותקף, מנגנון זה נחשב למישנילמשני להרג תלוי גרנלות.
 
[[קטגוריה:מערכת החיסון|T]]