ריאליזם (מדע המדינה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏הניתוח הריאליסטי: תיקון טעות הקלדה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''רֵאָלִיזְם''' (מכונה גם "'''ריאל פוליטיק'''" או "'''ריאליזם קלאסי'''") היא [[תאוריה]] ב[[מדע המדינה]] ובתורת ה[[יחסים בינלאומיים|יחסים הבינלאומיים]] השואפת להציג מבט על העולם "כמו שהוא", ללא ניסיון לתקן או לייפות אותו. אבי הריאליזם הוא [[הנס מורגנטאו]], שהניח את היסודות לתפישה הריאליסטית בטביעת ההנחה שטבען של מדינות הוא אנוכי ואינטרסנטי, ושכל מדינה שמה דגש על פיתוח של עוצמה [[צבא]]ית. לשיטת האסכולה הריאליסטית, פועלן של ה[[מדינה|מדינות]] מונע על ידי השאיפה להשגת כח פוליטי או צבאי, ולא על ידי עקרונות [[מוסר]]יים ו[[אידיאליזם|אידיאלים]].
 
על פי האסכולה הריאליסטית, העולם הוא תוצר של כוחות הטבועים בטבע האנושי: האדם אנוכי מטבעו ופגום מיסודו, כלומר בני האדם נולדים עם התנהגות לא מוסרית מובנית, ובהתאם לכך שאיפתו העליונה היא לשרוד ולשלוט באחר. היות שהעולם מטבעו מבוסס על אינטרסים מנוגדים הסותרים זה את זה, הרי שלא ניתן לעולם להגשים עקרונות מוסריים במלואם. ניתן להגיע למצב קרוב לכך על ידי איזון אינטרסים, המובילים ל[[הסכם שלום|הסכמי שלום]] בין המדינות, אך יש להפנים כי מדובר באיזון זמני שמטרתו שאיפה להשיג את הרע במיעוטו ולא את הטוב המוחלט.
שורה 6:
 
== הניתוח הריאליסטי ==
הריאליסטים רואים בטבע האנושי את בסיס הניתוח בתחום היחסים הבינלאומיים, זאת לאור תפיסתם כי הטבע האנושי הוא אנוכי, האדם פועל לקידום האינטרסים שלו בלבד. בהתאם לכך, מנותח דפוס ההתנהלות של המדינות במסגרת היחסים הבינלאומיים. הריאליזם עושה [[האנשה]] למדינות ומניח אם כן שגם המדינות פועלות ממניעים אינטרסנטיים. הריאליסטים תופסים את המערכת הבינלאומית כמערכת תחרותית בה המדינות מתנהלות באופן שיוביל אותן לקדם את המטרות שלהן ולהעצים את כוחן.
זאת ועוד אם מתקיימים שיתופי פעולה בין מדינות, הם מנותחים באופן בו אפשר להבחין בשיקולים שהובילו לקידום המטרות והאינטרסים של המדינות ששיתפו פעולה.
 
==מעמד הגישה==
מעמדה של הגישה הריאליסטית התחזק מאוד בקרב חוקרי [[יחסים בינלאומיים]] לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] עם פרוץ [[המלחמה הקרה]], והיא הייתה הגישה המרכזית בחקר היחסים הבינלאומיים. כשהסתיימה המלחמה הקרה נחלש מעמדה של הגישה מכיוון שחוקרי הריאליזם לא ניבאו את סוף המלחמה הקרה אלא ניבאו שהיא תימשך עוד זמן רב.
כיום הריאליזם היא אחת משתי הגישות המרכזיות בחקר היחסים הבינלאומיים יחד עם [[ליברליזם]].
 
שורה 27:
** מניעה מכוח יחיד להפוך לאימפריה אוניברסלית על ידי כיבוש. כל עוד המאזן קיים לא יכולה אף מדינה להפוך לשליטה עולמית בכוח.
** בהיבט האזורי, מאזן כוחות מגן על העצמאות של מדינות חלשות. באזורים בהם יש דומיננטיות של כוח אחד, המדינות פחות עצמאיות ([[מזרח אירופה]], [[דרום אמריקה]]).
** מאזן הכוחות מספק את התנאים למוסדות הבינלאומיים לתפקד, ל[[משפט בינלאומי פומבי|משפט הבינלאומי]], למערכת הבינלאומית וכיוצא בזה.
* אם כולם יתנהגו על פי הכללים האלה – התוצאה תהיה דווקא יציבות במישור הבינלאומי (עוצמה מול עוצמה יוצרת יציבות).