הבדלים בין גרסאות בדף "משה שוורץ"

הוסרו 2 בתים ,  לפני שנה
מ
סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
מ (הסרת קטלוג כפול בין קטגוריה:אישים במאה ה-20 וקטגוריות בנות שלה (תג) (דיון))
מ (סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים))
שוורץ סיים את עבודת ה[[דוקטור|דוקטורט]] בשנת [[1954]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. נושא ה[[תזה]] שלו הייתה התפיסה ה[[ריאליזם (פילוסופיה)|ריאליסטית]] של ה[[מיתוס]] במשנתו של [[פרידריך וילהלם שלינג]]. שוורץ הושפע בעיקר מהגותם של [[פרידריך וילהלם שלינג|שלינג]] ו[[פרנץ רוזנצווייג]]. הוא עסק בחשיבות ה[[שפה]] וביחס לדרכי ההבנה של הניסיון ה[[דת|דתי]] בעידן ה[[מודרניות|מודרני]].{{הערה|1=[http://www.vanleer.org.il/heb/EventDetails.asp?EventId=913 מכון ון ליר - ההשפעות על שוורץ]}} מושאי מחקריו היו בין היתר [[ר' יהודה הלוי]], [[משה מנדלסון]], [[רנ"ק]] ו[[מרטין בובר]].{{הערה|1=[http://www.schocken.co.il/?CategoryID=190&ArticleID=813 מושאי מחקריו של שוורץ]}} בשנת 1968 זכה בפרס של עירית רמת גן לחכמת ישראל על ספרו "שפה, מיתוס ואומנות".{{הערה|{{דבר||עירית רמת־גן קבעה פרסים ספרותיים|1968/08/23|01513}}}}
 
לשוורץ ואשתו מרים נולדו שלש בנות ושני בנים - [[יוסף שוורץ]] ו[[אלי שוורץ]].
 
==פעולות לזכרו==
במלאת עשרים שנה למותו, בשנת [[1998]], הקדישה [[אוניברסיטת בר-אילן]] את ספר השנה ל[[מדעי היהדות]] וה[[מדעי הרוח|רוח]] (כב-כג) לזכרו והוא נקרא גם "ספר משה שוורץ". השער הראשון של הספר נקרא "משה שוורץ - האיש והגותו" וכולל מאמרים מאת [[מנחם צבי קדרי]], [[יהודה פרידלנדר]], ו[[זאב לוי]]. את הספר ערך [[משה חלמיש]]. כעבור עשור נוסף, בשנת [[2008]], התקיים כינוס בן יומיים במחווה להגותו בשם "אידיאליזם, מיתוס והתגלות".{{הערה|1=[http://www.panim.org.il/text/upload/912.pdf כינוס במחווה להגותו של שוורץ]}} הכינוס התקיים ב[[מכון ון ליר בירושלים]] וב[[אוניברסיטת תל אביב]].
 
==כתביו==
 
{{מיון רגיל:שוורץ, משה}}
[[קטגוריה:ילידי 1925]]
 
[[קטגוריה:פילוסופים ישראלים]]
[[קטגוריה:פילוסופים יהודים]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת בר-אילן: מדעי הרוח]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת בר-אילן: המחלקה למחשבת ישראל]]
[[קטגוריה:ילידי 1925]]
 
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-1978]]