יובל גלעד – הבדלי גרסאות

==שירה==

גלעד פרסם ארבעה ספרי שירה. משיריו הופיעו באנתולוגיות "אדומה", "הקשב!" ועוד. שיריו נדפסו בכתבי עת כ"שבו", "[[עיתון 77]]", "[[קשת החדשה]]" ובמוספי ספרות בעיתונות. במאמר על שלושת ספרי שירתו, מציין [[אורי וייס]]{{הערה| אורי וייס, "אמן הדימוי המתהפך", אן, אר, ג'י . }}, את ריבוי הדימויים בספריו, ומגדיר את המשורר כ"רב אמן של הדימוי המתהפך". על ספרו הראשון, "שירי נזיר", כתב המשורר והעורך [[משה בן שאול]]{{הערה| משה בן שאול, "נזירות אירוטית", "מאזניים" גיליון מס 3, כרך ע"ז, דצמבר 2003 }}:"ספר צנום מאוד, בן 29 עמודים בסך הכול, ובכל זאת יש בו מלאי של ריגושים ודחיות, הליכה אל שוליים עירוניים, לעיתים ארוטיים... ה[[ארוטיקה]] בהם נועזת וההתבוננות, זו הכרוכה בוידוי, מדויקת מאוד". על ספרו השני, בדידות ישראלית", כתב המשורר [[עודד פלד]]{{הערה| עודד פלד, "שירה ישירה ובוטה", "עיתון 77", גיליון 299, פברואר 2005 }}: "ראייה מפוכחת, צלולה, של המצב או ההוויה הישראלית; ההיגד, אמירה ישירה, בוטה ומחוספסת, שאינה גולשת לכדי פלקט פוליטי - כל אלה שלובים יחד בשפת תיאור צלולה, חדה, ובווידוי חושפני המזכיר את כוהני הווידוי האמריקנים הגדולים: [[ג'ון ברימן]], [[סילביה פלאת']] ועוד". ואילו על ספרו השלישי, "בית קברות לשירים", כתבה המשוררת [[נוית בראל]]{{הערה| נוית בראל, להתמלא אהבה לספסל רחוב, "עיתון 77", גיליון 343, 2009.}}: "ספר שירה מעודנת, אשר משוררו ביקש לייצר בו רגעים של יופי, שאמורים להתבלט מעל מציאות שאיננה תמיד יפה".על גב ספרו הרביעי, 'אירופה', כתב המשורר [[עמוס אדלהייט]]: "רקמה לירית מינימליסטית חזקה ומשוכללת עם פריצות של אינטרוספקציה בעלות נימה אלגית ולשון שאינה מוותרת על החוויה האישית, על נוף ועל אווירה, ללא התחכמות ומליצה ריקה, מאפיינות את קובץ השירים".

==ספריו==

*'''''שירי נזיר''''', [[גוונים]], [[2000]]

 

==קישורים חיצוניים==

 

==הערות שוליים==

 

{{מיון רגיל: גלעד, יובל}}

[[קטגוריה:משוררים עבריים]]

[[קטגוריה:משוררים ישראלים]]

[[קטגוריה:מבקרי ספרות ישראלים]]