ישו – הבדלי גרסאות

חוקרים מודרניים העלו גם ספקות על עצם זיהויה של הסנהדרין שבפניה נשפט ישו, עם בית הדין הגדול, המכונה בשם זה<ref>{{הערה|חיים דב מנטל, '''מחקרים בתולדות הסנהדרין''', [[הוצאת דביר]], תל אביב, [[תשכ"ט]].</ref>}}. לפי המתואר באוונגליונים עמד בראש הסנהדרין הכהן הגדול, והיא התאספה בביתו<ref>{{הערה|מתי כ"ו, נ"ט ואילך. מרקוס י"ד, נ"ג ואילך. לוקס כ"ב ס"ו ואילך.</ref>}}. זאת בניגוד לבית הדין הגדול, שבראשו עמד חכם [[פרושים|פרושי]] וישב בלשכת הגזית שמקדש. בנוסף, מסופר שישו נשפט בלילה<ref>{{הערה|מרקוס י"ד, נ,ג-נ,ד. מתי כ"ו, נ"ז ואילך.</ref>}} או בבוקר יום טוב<ref>{{הערה|לוקס, כ"ב ס"ו.</ref>}}, בניגוד מפורש להלכה הפרושית שאין דנים בלילה ואין דנים ביום טוב או בערב יום טוב<ref>{{הערה|משנה סנהדרין, ד' א'.</ref>}}. אפשרות שהוצעה במחקר היא שמדובר היה במועצה המדינית של הכהן הגדול ה[[צדוקים|צדוקי]], שייצגה את היהודים בפני השלטון הרומי, ומונתה כולה על ידי הרומאים<ref>{{הערה|קדמוניות היהודים, כ', י', ה', 251</ref>}}.

גם אם היהודים לא יזמו את הריגת ישו, אפשר להניח כי ההנהגה היהודית, על שני פלגיה - ה[[צדוקים]] וה[[פרושים]], לא מצאה לנכון להגן על ישו מפני [[הוצאה להורג]], כיוון שראתה בו [[משיח שקר]] ומורד המתסיס את העם ומסכן את היציבות החברתית והדתית. חשש זה נראה בדברי הכהן הגדול קיפא לחברי הסנהדרין: "כי טוב לנו מות איש אחד בעד האומה מאבוד העם כולו"<ref>{{הערה|יוחנן י"א, מ"ז-צ"ח.</ref><ref>}}{{הערה|מדברי ההיסטוריון יוספוס פלביוס עולה שלחשש זה היה רקע היסטורי ממשי. יוספוס מספר שאלפים מהעם נצלבו במרידות קודמות ברומאים, בהנהגת אנשים שראו עצמם כמשיחים (קדמוניות היהודים, י"ז, י', ח').</ref>}}, וכן בדבריו לפונטיוס פילטוס: "את זה מצאנו מסית את העם ומונע אותו מתת מס אל הקיסר באמרו כי הוא מלך המשיח"<ref>{{הערה|לוקס, כ"ג ב.</ref>}}. ייתכן שגם פונטיוס פילטוס ראה בישו סיכון ליציבות השלטון ביהודה ומורד פוטנציאלי, כפי שסוברים החוקרים [[סמואל ג'ורג' פרדריק ברנדון|ברנדון]]{{הערה|1=S. F. Brandon, Jesus and the Zealots: A Study of the Political Factor in Primitive Christianity (1967)}} וחיים דב מנטל<ref>{{הערה|{{צ-ספר|שם=מחקרים בתולדות הסנהדרין|מו"ל=הוצאת דביר|שנת הוצאה=תשכ"ט}}</ref>}}, ולפיכך הוציאו להורג. ייתכן שישו נתפס בעיני הנציב הרומי כמי שעבר על החוק lex majestatis, חוק רומי שנועד לשמור על כבוד הקיסרים. כיוון שלא ענה בשלילה על השאלה האם הוא מלך היהודים, פגע ישו לכאורה בכבוד הקיסרים שראו עצמם "אלוהיים". ראיה אפשרית לכך היא הלוח שהושם על הצלב, ועליו נכתב 'ישוע הנוצרי מלך היהודים'<ref>{{הערה|יוחנן י"ט, י"ט</ref>}} כמנהגם של הרומאים לשים על הנידון לוח בו נכתב שמו ומהות פשעו. עם זאת, באוונגליונים מסופר שפילטוס לא רצה להרוג את ישו, ופעל כך רק כדי למנוע מהומה, או מכיוון שה[[יהודים]] אמרו שאין הוא ידיד של קיסר אם הוא לא יסכים לצלוב מי שמרמז שהוא מלך.