הוויה וזמן – הבדלי גרסאות

נוספו 1,378 בתים ,  לפני 3 שנים
דיוקים, פירוט ומחיקות של שגיאות או ניסוחים המוליכים שולל.
מ (הוספת פרק קישורים חיצוניים + תבנית:OCLC (בערכים בהם אין קישורים חיצוניים) (תג) (דיון))
(דיוקים, פירוט ומחיקות של שגיאות או ניסוחים המוליכים שולל.)
 
==הפרויקט המקורי של היידגר==
הספר "הוויה וזמן" היה מיועד בתחילה להכיל שני כרכים עיקריים שיהיו מורכבים משלושה חלקים כל אחד. היידגר נאלץ לפרסם את ספרו לאחר שהשלים רק את שני החלקים הראשונים של הכרך הראשון של הפרויקט. שאר החלקים של הפרויקט לא פורסמו מעולם, אם כי ניתן למצוא התייחסויות אליהם בעבודתובקורסים המאוחרתשהתפרסמו שלכספרים היידגרבין השנים 1926-1929.
 
==תקציר הספר==
בעמודיו הראשונים של הספר, היידגר מתאר את הפרויקט אותו נטל על עצמו במלים הבאות: "כוונתנו במסכת הבאה היא לעבוד על שאלת משמעותה של ההוויה, ולעשות כן באופן קונקרטי". היידגר טוען, בהמשך לכך, כי המסורת ה[[אונטולוגיה|אונטולוגית]] פסחה על שאלה זו באופןבכך לאשהיא מבוססניסחה אותה כשאלה הנוגעת לטבע היישות הניתנת לידיעה אנושית ובכך הניחה את המבוקש בכל הנוגע לאיפיון של ההוויה. ב"הוויה וזמן" היידגר ניסה לאפיין את האדם כשואל שאלת היישות. כשואל, בנמקהלטענת כיהיידגר, שאלההאדם פתוח לקבלת תשובות שונות לשאלה זו היאלפי כללית,האופן בלתי-ניתנתשבו להגדרההיישות אונחשפת ברורהבפניו מאליהבפעילותו-בעולם.
 
ברמה הפורמלית היידגר מציע, כחלופה, להבין את ההוויה עצמה באופן מובחן מישויות אחרות. לפי היידגר, מה שמבחין הוויהאת מישויותההוויה אחרות,מהיישויות בעולם הוא האופןשההוויה שבוהיא ההוויהתמיד מובנת.רק היידגראפשרות, מחפשולכן לא ניתנת לזיהוי עם אף יישות מסוימת. להפך, בכךלטענת היידגר, לזהותאיפיון קריטריוןהיישויות אונעשה תנאימתוך שבלעדיושדה אףהאפשרויות ישותשנתפחות לאעבור תוכלהיות-האדם-בעולם להופיעולכן הוא כרוך באופן מהותי בצמצום האפשרויות הללו לכדי קביעה של ישויות. בספר היידגר מנסה לאפיין את התנאים להופעה של כל יישות באשר כללהיא. היידגר טוען כי תפיסת ההוויה מובילה להבהרת משמעותה ("sinn des seins", "האופן שבו דבר-מה נעשה לניתן להבנה כדבר-מה"). לפי היידגר, ככל שמובן זה של ההוויה קודם לכל תחושהיחס מסוים לעולם לגבי אופן הקיום של כל ישות פרטיקולארית, הוא קדם-מושגי, לא-פרופוזיציונאלי ולפיכך גם קדם-מדעי. לפיהאונטולוגיה היסודית (כך היידגר, בהמשךמכנה לכך,את האונטולוגיההחקירה היסודיתשלו ב"הוויה וזמן") תבאר את ההבנה הקודמת לכל אופן אחר של ידיעה או פרשנות, כמו השימוש ב[[לוגיקה]], תאוריה, אונטולוגיה ספציפית או מחשבה רפלקטיבית. לעומת זאת, היידגר מדגיש, אין גישה אחרת להוויה מאשר הישויות עצמן – כלומר, שאלת ההוויה צריכה להישאל באשר לישות כלשהי ובהתייחס להווייתה. לדידו של היידגר, הבנת ההוויה כוללת, באופן בלתי נמנע, מעין [[המעגל ההרמנויטי|מעגל הרמנויטי]], קרי, הסתמכות חוזרת, נשנית ובת-התקדמות על פעולת פרשנות.
 
==Dasein==
השאלה שהיידגר מבקש לשאול ב"הוויה וזמן", לפיכך, היא "מהי הישות שתעניק לנו גישה לשאלת משמעות ההוויה?" תשובתו של היידגר היא שישות זו היא הישות שעבורה לשאלת ההוויה יש משמעות, שעבורה שאלת ההוויה חשובה. כלומר, הישות שעבורה ההוויה היא שאלה היא איננה '''מה''' אלא '''מי'''. היידגר קורא לישות זו בשם "Dasein" (ביטוי שעשוי להיות מתורגם לעברית כ"היות-פה" או "היות-שם"). המתודה בה נוקט היידגר בספר כוללת את ניסיון התוויית מאפייניוהאיפיון של ה-Dasein, זאת במטרה להבין את משמעותה של ההוויה עצמה באמצעות פרשנות מימד הזמניות של ה-Dasein (שינוי במימד זה של ה-Dasein, לפי היידגר, נושא בחובו את משמעותה של אותה ישות).
 
האיפיון של ה-Dasein ב"הוויה וזמן" הוא דו-שלבי: בחטיבה הראשונה היידגר מאפיין באופן כללי את ה-Dasein כהיות-בעולם והיות-עם-אחרים. באיפיון זה היידגר מבקש להבהיר את האופן הפרשני שבו אדם נגש לעולם באופן יום-יומי, בעיקר על בסיס הפעילויות הפרקטיות שהוא מבצע על בסיס יום-יומי ותפקידיו ביחס לאחרים. בחטיבה השנייה היידגר מאפיין את האדם ביחס לשאלת הופעתו השלמה (כמכלול של אפשרויותיו) מה שהיידגר מגנה 'אותנטיות'. הניתוח של היידגר מגיע למסקנה כי בבסיס הוויתו של ה-Dasein ישנה אי-אפשרות של האפשרות של הופעתו כמכלול, מה שחוסם בסופו של דבר איפיון אונתולוגי שלם של האדם משום שהאדם כשלם לעולם לא מופיע בעולם, אלא רק האדם בחלקיותו ובסופיותו.
התוויית מאפייני ה-Dasein שהיידגר מבצע נעה בין ניתוח תחושות החרדה והתמותה לבין ניתוח מבנה ה"דאגה" כשלעצמו. מאותו ניתוח היידגר מעלה את שאלת האותנטיות, אשר שואלת אודות יכולתו של ה-Dasein להתקיים במלואו כך שיכול להבין את הווייתו. היידגר מבהיר מספר פעמים במהלך ספרו כי שום דבר לא יכול להבטיח יכולת זו.
 
==זמן==
לבסוף, שאלת האותנטיות של ה-Dasein לא יכולה להיות מובחנת מה"היסטוריות" של ה-Dasein. מחד גיסא, ה-Dasein כבן תמותה "נמתח" בין לידה ומוות, ו"מושלך" אל תוך עולם, כלומר, מושלך אל תוך אפשרויותיו, אפשרויות שה-Dasein נדרש לאמץ. מאידך גיסא, הגישה של ה-Dasein אל אותו עולם ואל אותן אפשרויות תמיד נעשית דרך ההיסטוריה ודרך המסורת – זוהי שאלת ה"היסטוריות של העולם": בין השלכותיה של שאלה זו, לפי היידגר, היא שאפשרות האותנטיות של ה-Dasein מצויה ביכולתו לבחור "גיבור". תוצאת ההתקדמות של טיעון זה היא הרעיון לפיו הווייתו של ה-Dasein היא הזמן. אף על פי כן, היידגר מסכם את עבודתו ברצף שאלות מסתוריות אשר צופות את הצורך להרוס (כלומר, להביא לידי שינוי)לשחזר את ההיסטוריה של הפילוסופיה ביחסוהאופן לזמניותשבו אופני-ההבנה המרכזיים שלה הובנו עד כה. שאלות אלו, עם זאת, לא נענו באופן ישיר מעולם, שכןבמסגרת הןהחקירה יועדושל להמשך"הוויה וזמן", אך שרידים של הפרויקט שלוניתן למצוא בחיבורו "בעיות מרכזיות בפילוסופיה" שמסכם קורס שהוא נתן לאחר פרסום "הוויה וזמן" ב-1928.
 
==קישורים חיצוניים==
163

עריכות