פרידריך ניטשה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
ERoten (שיחה | תרומות)
←‏הגותו: דיוק, הורדת חלקים שגויים או פרשניים והוספה של מקורות.
שורה 96:
==הגותו==
[[קובץ:FW82.jpg|שמאל|ממוזער|200px|עטיפת הספר [[המדע העליז]], [[1882]].]]
הגותו של פרידריך ניטשה החלה כהתנגדותהתפתחה לחלקבמיוחד מרעיונותיומתוך יחס לעבודתו של הפילוסוף הגרמני [[פרידריךארתור הגלשופנהאואר]]<ref>{{צ-ספר|שם=מסות ששלטועל באותהחינוך תקופה{{דרושלתרבות: מקורשופנהאור כמחנך|מו"ל=הוצאת מאגנס|שנת הוצאה=1988}}</ref>. ניטשה פיתח פילוסופיה [[רדיקליזם|רדיקלית]] שעוסקת ב[[מוסר]], [[דת]], [[פסיכולוגיה]], [[תורת ההכרה]], [[תורת ההוויה]] ו[[מטאפיזיקה]] מתוך ביקורת ה[[היסטוריציזם]] מחדששלט וה[[דקדנס]]באותה מאידךהתקופה שלבגרמניה.<ref>{{צ-ספר|שם=כיצד סוףמועילה [[המאהומזיקה ה-19]].ההיסטוריה לחיים|מו"ל=הוצאת שוקן|שנת הוצאה=1968}}</ref> לימים נודעה להגותו חשיבות כבדת משקל להתפתחות ה[[אקזיסטנציאליזם]] וה[[פוסטמודרניזם]], הגם שניטשה עצמו נמנע מהשתייכות לזרם זה או אחר.
 
ניטשהטיעוניו השתמש בכתיבתו בדמויות רבות ושונות עד שקשה לזהות עם מי הוא מזדהה. נטייה זו מהותית לשיטתו ונראה שבדרך כלל היא משקפת את האמביוולנטיות שלו עצמו.של ניטשה מפקפקמתאפיינים ביכולתבספקנות שלכללית מיליםובמיוחד לתארבספקנות במהימנותהנוגעת מציאות ממשית, באפשרותלאפשרות להחיל הגדרות מוסריות על העולם ולבסוף בעצם האפשרות להכיר את המציאות האמתיתמעבר לפרשנות אישית. במשך כל עבודתו ניטשה מעלה עמדות שונות ומנוגדות שהואדבר איננוהמקשה יכוללאפיין להכריעאת ביניהן,דעתו אך אינו מעודד אדישות ביחס לאמירות שונותהאמיתית.<ref>הפילוסוף להפך,[[לאו בספר "כהשטראוס]] אמר זרתוסטרא"על הואניטשה מכריזכי "ועתההגותו תלמידי,של הולךניטשה אנימלאה לבדי.בסתירות עליכםעצמיות ללכתדבר עכשיוהמקשה גםלחלץ אתם,מהפילוסופיה לבדכם.שלו זהומשנה רצוניאחידה. מוכיחהפילוסוף אנוכי[[ברנארד אתכםויליאמס]] באמת:חזר סורועל ממנישיפוט ואלזה תישמעו לזרתוסטרא. עדיף מזה, היו בושים בו. אפשר שהוליך אתכם שולל". לנוכח הבלבול והניגודים יש לבדוק לעומק כלבספרו עמדהTruth לפניand שמקבליםTruthfulness אותהמ-2002.</ref>
 
===מות האלוהים===
שורה 107:
{{ציטוטון|האם לא שמעתם על המשוגע שהדליק פנס באור יום מלא, ורץ אל כיכר השוק בעודו צועק בקולי קולות: "היכן אלוהים? היכן אלוהים?" מכיוון שרבים מן האנשים שם לא האמינו באלוהים, נשמע צחוק רם מסביב… "אני אומר לכם. '''אנחנו הרגנו אותו''' – אתם ואני! אנו כולנו רוצחיו. אבל איך עשינו זאת?… מה עוללנו כאשר התרנו את הארץ מכבליה לשמש? לאן תנוע עכשיו? לאן ננוע אנחנו? הלאה, הרחק מכל שמשות? האין אנו מידרדרים היישר מטה? ולאחור? ולצדדים? וקדימה? ולכל עבר? האם נותרו עוד מעלה ומטה? האין אנו נסחפים דרך כלום אין סופי?… מעולם לא נעשה מעשה גדול מזה, וכל הנולד אחרינו יהיה שייך, בזכות מעשה זה, להיסטוריה נעלה מכל היסטוריה שעד כה}}
 
בקטע זה המשוגע אינו פונה למאמינים, אלא ל[[אתאיסט]]יםלאלה שאיבדו את אמונתם - אלו הסבורים כי הם כבר הפנימו את מות האלוהים. המשוגע, כלומר ניטשה, מטיף להם כי מות האלוהים אין משמעו רק שינוי בתמונת העולם המדעית, אלא אירוע בעל משמעויותהשתמעויות אתיותהיסטוריות משמעותיות. ניטשה אינו מדבר על קיומו האובייקטיבי של האל במציאות, אלא על האל כמכונן האמון של האדם במוסדותיו ובעצמו. לטענתו, אלוהים מת בעידן המודרני, ולפיכך נותר האדם המודרני ללא הצדקה למוסדות המוסר, המדינה, ההיסטוריה והתרבות. לטענת ניטשה, "מעולם לא נעשה מעשה גדול מזה". אין מדובר רק בשינוי [[אמונה]], אלא במהפך ביסודות ה[[מחשבה]] קיצוניותהאנושית.
ניטשה אינו מדבר על קיומו האובייקטיבי של האל במציאות, אלא על האל כמכונן מוסר בנפש האדם. לטענתו, האלוהים מת בעידן המודרני, ולפיכך נותר האדם המודרני ללא מוסר שידריך אותו. לטענת ניטשה, "מעולם לא נעשה מעשה גדול מזה". אין מדובר רק בשינוי [[אמונה]], אלא במהפך ביסודות ה[[מחשבה]] האנושית.
 
לפי אחת מטענותיו של ניטשה בנושא, מות האלוהים פותח בפני הפילוסופיה משימה חדשה: מעתה, על הפילוסופיה לא לעסוק רק בניתוח ותצפית אודות המצב האנושי, אלא ליצור ערכים חדשים שהנושא שלהם הוא קדושה<ref>{{צ-ספר|שם=מעבר לטוב ולרוע|מו"ל=הוצאת שוקן|שנת הוצאה=1967}}</ref>. ניטשה אף טוען כי הערכים הנוצריים והאמונה באלוהים היודו-נוצרי שעיוותו עד כה את אופן התובננותו של האדם בעולם מקורם במוטיבציות מגונות שנוצרו כתוצאה ממצבי חולשה שונים אליהם נחשפו היהודים והנוצרים הראשונים.<ref>{{צ-ספר|שם=לגניאולוגיה של המוסר|מו"ל=הוצאת שוקן|שנת הוצאה=1967}}</ref>
מות האל מוביל את האדם להיות [[ניהיליזם|ניהיליסט]], בעיה שניטשה ניסה למצוא לה פתרון על ידי חיפוש אחר ערכים חדשים, עמוקים יותר מערכי הנצרות, שהאדם יכול להאמין בהם ולחיות על פיהם.
 
ניטשה האמין שבני האדם רק הפיקו תועלת ממותו של אלוהים. לטענתו, האלוהים הנוצרי אך ורק כובל את בני האדם, ועתה, כשהאל אינו עומד בדרכם של בני האדם, הם יוכלו למצות את קיומם בעולם הזה.
 
הוא דימה את המצב החדש לים פתוח שיכול להיות מרגיע אך גם מבהיל; רק האדם שיצליח להתמודד עם מצבי הים המשתנים יתקדם בחייו, לעומת השאר שיאלצו לחיות כל חייהם בים שקט.
 
ניטשה מנסה להוכיח את אלו המאמינים באמונות הייחוד השונות, שמסתירים מאחורי אמונתם את מאווייהם ואת המוסר האינדיבידואלי. על ידי מעשה הריגת האל, אותו מגדיר ניטשה כ"מעשה גדול", מוּסרת ה"חטוטרת" של הדת ונפתח פתח ליצירת תורות מוסר חדשות המנותקות מהדת. לטענתו, המוסר הנובע מהדת המונותאיסטית גורם לניוון, ואינו מאפשר את החופש ליצור מערכות מוסר סובלניות (זו הסיבה לכך שהוא גם מעודד ריבוי אלים, אף על פי שאינו מאמין בכך).
 
אלא שניטשה הבין שקהל קוראיו עדיין אינו בשל למהפך המוסרי שהוא מתאר, והוא מסיים בכך שהאל אכן מת, אך הוא הקדים את זמנו בכך שסיפר על כך.
 
===על-אדם===