תת-פעילות בלוטת יותרת הכליה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 1:
{{מחלה
|שם=תת פעילות בלוטת יותרת הכליה
|תמונה=[[
|כיתוב=מיקום [[בלוטת יותרת הכליה|בלוטות יותרת הכליה]] ביחס לכליות
|שם בלועזית=Hypoadrenalism
שורה 18:
אי הספיקה של הבלוטה יכולה לנבוע ממקורות שונים. באי-ספיקה ראשונית (primary) בלוטת יותרת הכליה אינה עומדת בדרישות של [[בלוטת יותרת המוח]], אשר מפרישה את הורמון ה-[[ACTH]] כדי לגרות אותה. באי ספיקה שניונית, הבעיה היא בעצם בבלוטת יותרת המוח, אשר אינה מפרישה מספיק הורמון [[ACTH]] כדי לגרות הפרשת קורטיזול. הדבר יכול לגרום לבלוטה להתנוון עם חוסר הדרישה. במקרה של אי-ספיקה ראשונית ניתן לראות שינויים רבים המרמזים על כך בבדיקות הדם, כגון רמות אלקטרוליטים (אשלגן\נתרן) לא תקינות ועוד. באי-ספיקה שניונית קשה יותר לאבחן. [[מחלת אדיסון]] היא אי-ספיקה ראשונית בצורתה החמורה ביותר. במקרה זה בלוטת יותרת הכליה מתנוונת עקב התקפה עליה על ידי נוגדנים עצמיים של הגוף (זוהי מחלה אוטואימונית).
==סימפטומים==
* חולשה
שורה 32:
===בדיקת גירוי ACTH===
בבדיקה זו
לוקחים 3 בדיקות דם בזמנים של 0, 30 ו-60 דקות מהזרקת ההורמון. על פי העלייה שצפוי לראות ברמות הקורטיזול, ניתן לאבחן או לשלול את אי הספיקה של הבלוטה.
קיימים קריטריונים שונים לאבחון, והם משתנים בין מאמרים שונים, בין רופאים שונים ובין המינונים השונים של החומר המוזרק (ACTH מוזרק לרוב במינון של 1 מק"ג או 250 מק"ג).
שורה 39:
===בדיקת DHEA-S===
ההורמון [[DHEA]], המופרש מבלוטת יותרת הכליה, יכול לעיתים לרמז על אי-ספיקה של הבלוטה. נמצא שבכל המקרים בהם קיימת תת-פעילות, רמת ההורמון נמוכה (100% [[רגישות (מדד)|רגישות]]). עם זאת בחלק מהמקרים הוא יכול להיות נמוך גם כן ללא תת-פעילות של הבלוטה (לערך הנמוך [[סגוליות]]
===בדיקות אלטרנטיביות===
בתחילת המאה ה-20 היו מספר בדיקות בשימוש לאבחון מחסור בקורטיזול, אשר היו בשימוש על ידי רופאים. כיום עם כניסת בדיקות הדם נדחקו הבדיקות הללו וכיום הן בשימוש של מטפלים אלטרנטיביים בלבד:
'''מבחן כיווץ אישונים''' (iris contraction test) - בהארה עם [[פנס]] ל[[עין]], ה[[אישון]] מתכווץ. ב-1924 גילה הרופא ארויו (Arroyo) שבמקרים של חוסר בקורטיזול, לאחר זמן מה מתחיל האישון להתרחב שוב. נוצר "מאבק" בו האישון משתולל ומתכווץ\מתרחב לסירוגין, עד שבסוף הוא נשאר מורחב. באנשים בריאים האישון נשאר מכווץ.
{{הערה|1=
Arroyo, CF. Med. Jour. and Rac., Jan 2, 1924, cxix, pg. 25.
שורה 54:
כמו כן, במרפאות שונות בארצות הברית מאבחנים מחסור בקורטיזול ובעיות במחזור הקורטיזול באמצעות בדיקות רוק. בדיקות אלה נלקחות בדרך כלל 4 פעמים ביום ונשלחות למעבדה, אשר מודדת את ריכוז הקורטיזול (והורמונים אחרים) ברוק. על פי התוצאות ניתן להסיק מהו אופי הבעיה. נמצא שבחולים בתסמונת העייפות הכרונית, למשל, מחזור הקורטיזול אינו תקין.
{{הערה|1=
Jerjes WK, Cleare AJ, Wessely S, Wood PJ, Taylor NF. '''Diurnal patterns of salivary cortisol and cortisone output in chronic fatigue syndrome.''' ''Journal of affective disorders''. 2005 Aug;87(2-3):299-304. {{PMID|15922454}}
}}
שורה 70:
קיימת מחלוקת בנוגע לאבחון תת-הפעילות. במאמר שבחן חולים ב[[תסמונת העייפות הכרונית]] ו[[פיברומיאלגיה]] וסקר את כל המאמרים מעשרות השנים האחרונות, הוסקה המסקנה שמבחני ה-ACTH אינם אמינים ואינם מאתרים כ-50% מהמקרים (בכל המינונים של ACTH, כולל 1 מק"ג ו-250 מק"ג). לכן הוצע לתת את ההורמון לתקופת ניסיון, כדי לראות אם ישפר את התסמינים.
{{הערה|1=
Holtorf, K.
[http://www.hormoneandlongevitycenter.com/nss-folder/pictures/JOURNAL_CFSF.pdf '''Diagnosis and Treatment of Hypothalamic-Pituitary-Adrenal (HPA) Axis Dysfunction in Patients with Chronic Fatigue Syndrome (CFS) and Fibromyalgia (FM)'''] ''Journal of Chronic Fatigue Syndrome''. 2008 14:3.
}}
| |||