התניה אופרנטית – הבדלי גרסאות

התניה אופרנטית היא אחד מהמושגים המרכזיים ב[[ביהביוריזם]] ובתחום [[:en:Applied_behavior_analysis|ניתוח ההתנהגות]]. היא מתארת תהליך, לפיו ההתנהגות של בעלי חיים ובני אדם משתנה ועוברת תהליך של ברירה (ס''לקציה)'', בעקבות השינויים אשר מתרחשים כתגובה למעשיהם. להבדיל מההתנהגות הרספונדטית (רפלקסיבית), כאן היחיד פועל באופן אקטיבי ומשפיע על הסביבה החיצונית.<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990.|שם=The behavior of organisms : an experimental analysis|מקום הוצאה=Acton, Mass.|מו"ל=Copley Pub. Group|שנת הוצאה=1991|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/26471970|oclc=26471970}}</ref>}}

סקינר תיאר את תהליך שינוי ההתנהגות של האדם במשך חייו כמנגנון המקביל לברירה הטבעית. כפי שהסביבה מבררת וגורמת ליצורים מסוימים לשרוד, ולאחרים להיכחד, כך עושה גם הסביבה בקונטקסט של חייו האישיים של האדם. את ההתנהגות אפשר לנתח כאירוע המורכב משלושה שלבים, אשר נמשכים במשך כל ימי חייו של האדם: א. האירוע המקדים (בדרך כלל גירוי מבחין, שיוצר תנאים שבהם עולה ההסתברות שתופיע התנהגות מסוימת, - ראה ערך ניתוח התנהגות יישומי -), ב. התנהגות גלויה של האדם (הכוללת גם את הרגשות והמחשבות שהוא חווה בזמן ההתנהגות), וג. התוצאות שמופיעות לאחר ההתנהגות (השינויים שמופיעים בסביבה החיצונית: חיזוקים, ענישות וכו').<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990.|שם=Science and human behavior.|מקום הוצאה=New York,|מו"ל=Macmillan|שנת הוצאה=[1953]|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/191686|oclc=191686}}</ref>}} הקשר המתרחש בין שלושת המרכיבים הללו הוא נוצר באופן מקרי וזמני.

בדרך כלל נהוג להסביר התנהגות אופרנטית כהתנהגות "בעלת מטרה". אך מבחינה טכנית הסבר זה שגוי, מכיוון שהאדם מתנהג לא כי הוא "חושק במטרה" כלשהי, אלא כי בעבר ההתנהגות זו חוזקה. כך גם אפשר להתייחס לברירה הטבעית, שמכינה את האורגניזם לסביבה דומה לזאתי שבה התרחשה הסלקציה, ולא ל"עתיד"<ref>{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Skinner, B. F. (Burrhus Frederic), 1904-1990.|שם=Upon further reflection|מקום הוצאה=Englewood Cliffs, N.J.|מו"ל=Prentice-Hall|שנת הוצאה=1987|קישור=https://www.worldcat.org/oclc/13124096|oclc=13124096}}</ref>}}, מהסיבה שהעתיד עוד אינו קיים.