גאוגרפיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
האחדת מונח גאוגרפיה עירונית |
מ הסבת תג ref לתבנית:הערה (תג) |
||
שורה 18:
ב[[המאה העשרים|מאה העשרים]] הפכה הגאוגרפיה ממקצוע תיאורי למקצוע אנליטי, החוקר תהליכים ולא רק מתאר אותם. כמו כן הוא שם במרכזו את הקשר בין האדם לנוף. נוצרו תחומי מחקר רבים, כגון [[גאוגרפיה עירונית]], [[גאוגרפיה חברתית]], [[גאוגרפיה פוליטית]] ועוד. בשנים האחרונות שמה הגאוגרפיה דגש על מחקר הסביבה, ותורמת גם בתחום ה[[תכנון (הנדסה וכלכלה)|תכנון]] היישובי והארצי. ישנו קשר חזק בין גאוגרפיה לבין מקצועות אחרים מתחומי מדעי הטבע כ[[בוטניקה]] ו[[גאולוגיה]]; מקצועות מתחום מדעי החברה כ[[סוציולוגיה]] ו[[מדע המדינה]]; ומקצועות בתחום [[מדעי הרוח]] כ[[היסטוריה]].
מהמחצית השנייה של המאה ה-19, ועליית הלאומיות באירופה, עלתה ההכרה של חשיבות הגאוגרפיה בחינוך ובסוציאליזציה של התלמידים. לכן הוכנס המקצוע כאחד המקצועות החשובים בבתי הספר היסודיים והעל יסודיים לצד מקצועות ההיסטוריה והספרות הלאומית. תהליך זה זירז גם את התפתחות המחלקות לגאוגרפיה בארצות אלה - תחילה בגרמניה, ברטניה וצרפת, ומאוחר יותר גם בארצות אחרות. החינוך הגאוגרפי הפך למרכיב בסיסי ויסודי בכל מערכות החינוך התת-אוניברסיטאיים בעולם.
הספרות הגאוגרפית בעברית ותרומתם של היהודים לספרות הגאוגרפית דל בהשוואה למקצועות אחרים.
פרופסור [[דוד עמירן]] מ[[האוניברסיטה העברית בירושלים]] הקים בה את המחלקה הראשונה לגאוגרפיה באוניברסיטאות בארץ בשנת 1949. הוא נחשב לאבי הגאוגרפיה הישראלית המודרנית
== תחומי הגאוגרפיה ==
|