מוזיקה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מוזיקה למוסיקה, ממזיק למסיק תגיות: תו כיווניות מפורש עריכה חזותית |
|||
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=[[אמנות]] סידור הצליל בזמן|אחר=ציור מאת הצייר הצרפתי אנרי מאטיס|ראו=[[מוזיקה (מאטיס)]]}}
{{תקציר פורטל|מוזיקה}}
[[קובץ:Sixteenth notes joined 01.svg|שמאל|ממוזער|100px|[[תו (מוזיקה)|תו
[[קובץ:גיטרה.jpg|טקסט=גיטרה|ממוזער|170px|כלי נגינה (גיטרה)]]
'''
מרכיביה העיקריים הם [[צליל#גובה צליל|גובה צליל]] (האחראי על [[מלודיה]] ו[[הרמוניה]]), [[קצב (מוזיקה)|קצב]] ([[מפעם]], [[משקל (מוזיקה)|משקל]] ו[[ארטיקולציה]]), [[דינמיקה (מוזיקה)|דינמיקה]], [[גוון (מוזיקה)|גוון]] ו[[מרקם (מוזיקה)|מרקם]]. המילה "
היצירה, הסגנון, החשיבות, ואף [[הגדרה|הגדרת]]
בתרבויות רבות,
==היסטוריה==
{{הפניה לערך מורחב|ערך=[[תולדות המוזיקה]]}}
===פרה-היסטוריה והעת העתיקה===
בתקופה הפרה-היסטורית
אין לדעת כיצד באמת נשמעה
אשר ניגנו בהם על ידי נשיפה לתוך צד אחד כמו ב[[שאקוהאצ'י]] היפני. גם באתרים [[ארכאולוגיה|ארכאולוגים]] של [[תרבות עמק האינדוס]] נמצאו כלי נגינה, כגון חליל בעל שבעה חורים וסוגים שונים של [[כלי מיתר]].{{הערה|1=[http://books.google.com/books?vid=ISBN8170173329&id=yySNDP9XVggC&pg=PA11&lpg=PA11&dq=seven+holed+flute+and+various+types+of+stringed+instruments&sig=0baqFLb6KItfPYLoCdFWFTCD8Sk ''The Music of India''] By Reginald MASSEY, Jamila MASSEY. Google Books}}
ב[[הודו]] התפתחה אחת מהמסורות
בימי יוון העתיקה התייחסו
בתקופת [[רומא העתיקה]] ירד מעמד
===התרבות המערבית===
[[קובץ:Filippino Lippi 001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אלגוריה של
[[קובץ:Philippe Mercier - The Sense of Hearing - Google Art Project.jpg|ממוזער|250px|
{{ערך מורחב|תקופות במוזיקה המערבית}}
====
{{ערך מורחב|מוזיקת ימי הביניים}}
המוזיקה המוקדמת ביותר ששרדה ממוזיקה של [[ימי הביניים]] היא ה[[קנטוס פלאנוס]] ה[[מונופוניה|מונופוני]] ה[[מוזיקה ליטורגית|ליטורגי]] (כלומר, משמש בטקסים דתיים) של [[הכנסייה הקתולית]] מה[[המאה ה-9|מאה התשיעית]]. צורת הביטוי העיקרית שלה הייתה [[מזמור גרגוריאני]]. לצד מסורת המוזיקה הדתית וה[[מוזיקה כנסייתית|מוזיקה הכנסייתית]] התקיימה גם [[מוזיקה חילונית]], כגון [[מוטט]], [[באלאדה]] ו[[וירלאי]]. בין המלחינים בתקופה זו היו [[לאונין]], [[פרוטין]], מייצגיה היחידים של [[אסכולת נוטרדאם]] וה[[ארס אנטיקווה]] הידועים בשמם, ו[[גיום דה מאשו]], שהיה ממייצגיה החשובים של תנועת [[ארס נובה]].▼
▲
====מוזיקת רנסאנס (1400-1600)====▼
{{ערך מורחב|מוזיקת רנסאנס}}
רוב המוזיקה ששרדה מאירופה של [[המאה ה-14]] היא חילונית. החל מאמצע [[המאה ה-15]], [[מלחין|מלחינים]] ו[[זמר]]ים השתמשו ב[[פוליפוניה]] ב[[יצירה מוזיקלית|יצירות מוזיקליות]] דתיות. המצאת ה[[דפוס]] תרמה להפצת סגנונות מוזיקליים חדשים במהירות ולאזורים נרחבים. מלחיני [[מוזיקת רנסאנס]] בולטים היו [[ויליאם בירד]] ו[[ג'ובאני פלסטרינה]] ו[[אורלנדו לאסוס]].▼
▲רוב
====מוזיקת בארוק (1600-1750)====▼
{{ערך מורחב|מוזיקת בארוק}}
עידן [[מוזיקת בארוק|
====
{{ערך מורחב|מוזיקה בתקופה הקלאסית}}
המוזיקה של [[מוזיקה קלאסית - התקופה הקלאסית|התקופה הקלאסית]] מאופיינת ב[[הומופוניה|מרקם הומופוני]], המורכב מ[[מלודיה]] וליווי. מלודיות אלו נטו להידמות לקול אנושי ולהיות ניתנות לשירה. המוזיקה ה[[קטע כליי|כלית]] הפופולרית אופיינה בהתפתחות נוספת של הצורות המוזיקליות שהוגדרו בתקופת הבארוק: ה[[סונאטה]] וה[[קונצ'רטו]], בנוסף לצורה חדשה, ה[[סימפוניה]]. מלחינים בולטים מתקופה זו הם [[וולפגנג אמדאוס מוצרט]] ו[[יוזף היידן]].▼
▲
====מוזיקה רומנטית (1800-1900)====▼
{{ערך מורחב|מוזיקה בתקופה הרומנטית}}
[[קובץ:Beethoven walk.jpg|ממוזער|בטהובן מטייל בטבע, צייר יוליוס שמידט]]
[[מוזיקה קלאסית - התקופה הרומנטית|התקופה הרומנטית]]
====
{{ערך מורחב|ערך=[[מוזיקה קלאסית בתקופה המודרנית]]}}
המוזיקה הקלאסית בתקופה המודרנית היא מוזיקה שחוברה מסוף [[המאה ה-19]] עד ימינו אלה. מדובר בעיקר במוזיקה קונצרטית מערבית, אך גם בהשפעות ההדדיות בינה לבין סוגות אחרות, כמו [[ג'אז]], [[רוק (מוזיקה)|רוק]] ו[[פופ (מוזיקה)|פופ]] לסוגיהם מצד אחד ובין תרבויות המזרח ומוזיקה עממית, מצד שני.▼
▲
ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] נרשם גידול בהאזנה למוזיקה בזכות העלייה בפופולריות של ה[[רדיו]] והשימוש ב[[פונוגרף]] לנגינה והפצה של מוזיקה. המוזיקה האמנותית התמקדה בחקירת מקצבים, סגנונות וצלילים חדשים. [[איגור סטרווינסקי]], [[ארנולד שנברג]] ו[[ג'ון קייג']] הם בין המלחינים המשפיעים ביותר של המוזיקה האמנותית במאה ה-20.▼
▲ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] נרשם גידול בהאזנה
מאז היות המוזיקה, מ[[ימי הביניים]] ועד התקופה הפוסט-רומנטית, הרחיבו ה[[מלחין|מלחינים]] את המסגרות, שינו והוסיפו צורות, הגדילו הרכבים, פיתחו כלי נגינה חדשים ושיכללו כלים קיימים. [[התקופה הקלאסית במוזיקה|התקופה הקלאסית]] הביאה עמה את [[צורת הסונאטה]] ואת ה[[סימפוניה]], אך שמרה על תבניות [[הרמוניה|הרמוניות]] וצורניות מוגדרות ועל גבולות ברורים, שנקבעו בתקופות הקודמות. [[מוזיקה קלאסית - התקופה הרומנטית|התקופה הרומנטית]], החל ב[[לודוויג ואן בטהובן|בטהובן]], שיחררה את המלחינים מכבלי המבנים המקובלים, הוסיפה מוזיקה ווקאלית לסימפוניה, הגדילה את ה[[תזמורת]] לממדי הענק של [[גוסטב מאהלר|מאהלר]] ואת ה[[אופרה]] לחזיונות המדהימים של [[ריכרד וגנר|וגנר]]. אך בכל השינויים העצומים האלה, נשמרו עדיין יסודות ההרמוניה שנקבעו ב[[תקופת הבארוק]], כאשר ירשו ה[[סולם (מוזיקה)|סולמות]] את מקום ה[[מודוס (מוזיקה)|מודוסים]] של ימי הביניים וה[[רנסאנס]]. חידושים ופריצות דרך הופיעו כבר בסוף [[המאה ה-19]], ביצירות פוסט-רומנטיות ו[[אימפרסיוניזם|אימפרסיוניסטיות]], ובמיזוג השפעות מן [[המזרח הרחוק]] במוזיקה המערבית, אך [[המאה העשרים]] הביאה עמה פריצת גדרות גמורה, כאשר [[ארנולד שנברג|שנברג]], תלמידיו וממשיכי דרכו ניתקו מן ה[[טונאליות]] והחלו לחבר ב[[שיטת שנים-עשר הטונים]]. משם ואילך לא היה עוד כל מעצור – הסכר נפתח והכל הותר, במוזיקה כמו בשאר האמנויות: ה[[ציור|ציור המופשט]] ([[וסילי קנדינסקי]]), [[תיאטרון האבסורד]] ([[יוג'ין יונסקו]]), ה[[מחול מודרני|מחול המודרני]] ([[מרתה גראהם]]) ועוד.▼
▲מאז היות
====ג'אז====
{{ערך מורחב|ג'אז}}
[[קובץ:Louis Armstrong statue.JPG|ממוזער|פסלו של [[לואי ארמסטרונג]]]]
בתחילת המאה ה-20 התפתח סגנון
הג'אז ספח לתוכו, מתחילת דרכו ועד היום, קטעים נבחרים מה[[מוזיקה פופולרית|
בנוסף הוא הוליד מגוון של תתי-סגנונות, מה[[דיקסילנד]] של [[ניו אורלינס]] בעשור השני של המאה ה-20 ועד ה[[פיוז'ן (מוזיקה)|פיוז'ן]] בשנות ה-70 וה-80.
==אספקטים של
האספקטים המוסכמים והמוגדרים אשר מרכיבים כל צליל וצליל אותו אנחנו שומעים, כותבים או מנגנים
==הרכב==
{{ערך מורחב|הרכב קאמרי}}
[[קובץ:Grün - Chamber Music Concert.jpg|ממוזער|גרין - קונצרט
תרבויות רבות כוללות מסורת חזקה של הופעת [[סולו (מוזיקה)|סולו]], היא הופעת היחיד.
==תיווי==
{{ערך מורחב|תווים}}
[[קובץ:Neume2.jpg|ממוזער|שמאל|נוימות]]
את שמות התווים ואת החמשה
==הלחנה, אלתור ואינטרפרטציה אישית==
{{ערך מורחב|אלתור במוזיקה}}
ברוב התרבויות המוזיקליות ישנה אחידות כלשהי בדרך יצירת המוזיקה, יצירה מראש. יצירה של מוזיקה מראש נקראת [[הלחנה]], ואילו יצירה של מוזיקה "תוך כדי" נקראת [[אלתור]]. ישנן טכניקות רבות של הלחנה, המשתנות מתרבות לתרבות. אלתור נפוץ בעיקר בג'אז ובמוזיקה ערבית. ברוב התרבויות נעשית גם אינטרפרטציה (פרשנות) אישית למוזיקה הכתובה, כלומר - הנגן המבצע מנסה להוסיף את דעתו או הרגשותיו על המוזיקה, ומשנה היבט אחד או יותר מתוך ההיבטים המרכיבים את היצירה המוזיקלית. מכך אפשר להסיק כי אין שני ביצועים זהים לחלוטין של קטע מוזיקלי אחד.▼
▲ברוב התרבויות
==השימוש במוזיקה==▼
לאורך ההיסטוריה הועלו השערות שונות לגבי שימוש במוזיקה לצורך הנעה וריפוי בני אדם. בסיפורי [[מיתולוגיה נורדית]], [[מיתולוגיה יוונית]] ו[[מיתולוגיה פרסית]] שונות, כמו סיפורי [[שודדי ים]] תוארו [[סירנה|סירנות]], [[בת ים (מיתולוגיה)|בנות ים]], ו[[דריאדה|דיאדרות]] כיצורים מיתולוגיים המפתים ומניעים אנשים דרך שירה לביצוע פעולות שונות. בימי הביניים נכתבו סיפורים שונים כמו [[החלילן מהמלין]] אודות תגובות בעלי חיים למוזיקה, וב[[העת החדשה]] מלחינים כמו [[לודוויג ואן בטהובן]] החלו להשתמש במוזיקה כאמצעי להרגעת הנפש ולפיתוח ה[[הכרה]], [[אפקט מוצרט]], כמו לצורך ריפוי. יש הטוענים כי ראה את יצירותיו המוזיקליות כצבע שהעלה על כתב ב[[תו (מוזיקה)|תווים]].▼
▲לאורך ההיסטוריה הועלו השערות שונות לגבי שימוש
החל מהמאה ה-20 החלו לראות
===הדרכה בתרפיה ממוקדת
{{להשלים|נושא=מוזיקה}}
{{ראו גם|פסיכותרפיה}}
עד תחילת המאה ה-20 מחקרים בתחום חקר הקוגניציה לרוב התמקדו בחקר תגובות כלליות ותגובות קוגניטיבית של בני אדם לכתבי קריאה וחדשות. החל משנת [[2010]] החלה להתחזק בישראל תחום חקר ה[[הכרה|קוגניציה]] בשימוש ושמיעת
===חקר תגובת בעלי חיים
{{להשלים|נושא=מוזיקה}}
== השפעת
[[קובץ:Brain sagittal.png|ממוזער|250px|מבט צידי על החלק הפנימי של המוח.]]
בעת שמיעת
אדם המנגן ב[[כלי נגינה]] מפיק תועלת נוספת משמיעת
שמיעה בעוצמה גבוה מידי עלולה להשפיע על תפקוד האוזן ולגרום ל[[נזקי רעש]].
שורה 108 ⟵ 113:
* [[מקהלה]]
* [[אפקט מוצרט]]
* [[מוזיקה שחורה|מוסיקה שחורה]]
==לקריאה נוספת==
* תרפיה במוסיקה ופיזיותרפיה עם בנות תסמונת רט: גישה טרנס-דיסציפלינרית / כוכבית אלפנט, מאיר לוטן סוגיות בחינוך מיוחד ובשיקום, 13 (2): 89-97, 1999
* נפתלי נורמן לברכט, '''אנציקלופדיה
* ג'ון סטנלי, '''
* מילטון קרוס ודוד אבן, '''אנציקלופדיה של גדולי
* בארי קרנפלד, '''Grove Dictionary of Jazz''', [[הוצאת אוניברסיטת אוקספורד]].
* סטנלי סיידי וג'ון טיירל, '''Grove Dictionary of Music and Musicians''', הוצאת אוניברסיטת אוקספורד.
* [[ליאונרד ברנשטיין]], '''חדוות
* ליאונרד ברנשטיין, '''רבגוניותה של
* [[יהואש הירשברג]], '''
*
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקיספר=קטגוריה:מוזיקה|שם ויקיספר=מוזיקה|ויקימילון=מוזיקה|ויקיציטוט=מוזיקה|ויקישיתוף=Category:Music|שם ויקישיתוף=מוזיקה}}
* [http://www.allmusic.com AllMusic] - מקור מידע לגבי אמנים, אלבומים, סגנונות וזרמים
* [http://www.mako.co.il/music מומה] - מקור מידע עברי העוסק
*{{דשי|569479|האבולוציה של המוזיקה}}
* [http://www.ted.com/talks/amanda_palmer_the_art_of_asking.html אמנדה פאלמר: האמנות לבקש] – על
* {{הארץ|רוני גרנות|האם למוזיקה יש בסיס ביולוגי|1.2194107|19 בדצמבר 2013}}
* {{הארץ|אליזבת הלמות מרגוליס, Aeon|מקוריות? סוד הקסם של המוזיקה הוא דווקא החזרה|1.2274063|19 במרץ 2014}}
* [http://www.mako.co.il/music-Magazine/articles/Article-bfdede6908d3941006.htm הקשר האפשרי בין טעם
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4560241,00.html מדהים: כך
==הערות שוליים==
|