איסור הוראה בשכרות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 26:
==הרחבת האיסור לכל מורה ==
[[קובץ:Parshath hayayin.JPG|ממוזער|פרשת איסור עבודה והוראה בשכרות כפי שמופיעה בתורה]]
על פי ה[[ספרא]], האיסור ועונשו של מיתה נאמרו רק כלפי אהרן ובניו בלבד ולא לבני ישראל הרחב ("יצאו ישראל מן הכתוב").{{הערה|כך לפי נוסח הספרא כתב יד ספריית ותיקן מס' 31; "אתה ובניך במיתה אין ישראל חייבי מיתה על ההוראה .. יצאו ישראל מן הכתוב". גישה זו מוזכרת איפוא גם כלפי הכתוב "ןעל פיהם יהיה כל ריב וכל נגע" בו מפרש הספרא "מלמד שכל הוריות אינן יוצאות אלא על פיהן" של כהנים}} ואילו ה[[רמב״ם]] כותב כי האיסור שייך גם לכל מורה - בין כהן בין ישראל,{{הערה|[http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?rid=7952 הלכות ביאת המקדש א ג]: "וכשם שאסור לכהן להכנס למקדש מפני השכרות, כך אסור לכל אדם בין כהן בין ישראל להורות כשהוא שתוי"}} וככל הנראה מסתמך על הגמרא.{{הערה|למרות שמפרשי דברי הרמב"ם לא שאלו/ציינו את מקור דברי הרמב"ם להרחיב את כוונת הכתוב כלפי כל מורה באשר הוא מורה, ידוע כי הרמב"ם ציטט את מסכת כרתות דף יג [http://hebrewbooks.org/rambam.aspx?mfid=52865&rid=7952 באחת מתשובותיו] בענין אם שיכור מותר להורות בהלכה שלא למעשה}} יש מסבירים כי האיסור בתורה נכתב על כהנים מאחר שלדעת התורה יש לכהנים לפעול כמורי הוראה לעם הרחב{{הערה|1=פירוש ה"תורה והמצווה" להרב המלבי"ם לפרשת שמיני}}.
ב[[ספר יוחסין השלם]] מובא כי הכהנים שמשו בימי התנאים ואף בימי ה[[אמורא]]ים כמורי הוראות בתורה ומייסדי ה[[תורה שבעל פה]].{{הערה|1=תקנת השבים (צדוק מלובלין), דף ל"א. וגם לדעת ה[[פירוש המאירי|מאירי]], סתם כהן משתדל בהוראה תורנית -בית הבחירה למסכת פסחים דף מט עמוד א}} יש אף המרחיבים את פעילות הכהנים כמורי הוראה ל[[תקופת הגאונים]].{{הערה|1=מבוא של פירוש רב [[שמואל בן חפני]] גאון לתורה (על פי תשובות רב שר שלום גאון 975 עמוד ח, אגרת רב שר שלום גאון דף קיח הערה א)}}
| |||